ישראל פולס

חוק החנופה לנתניהו

p
המחבר
בקצרה
אם מנתקים את הצעת החוק של ח"כ דודי אמסלם – לאסור חקירת ראש ממשלה מכהן – מהעיתוי, מהמרכיב הפרסונלי ומהפעולה בשירות הקמפיין של נתניהו, ניתן לראות בה הגיון מסוים, וראוי לפחות לנהל סביבה דיון ענייני ולא קרב פוליטי.

בחודש ינואר האחרון [2017] עיכבה ועדת השרים לחקיקה את החלטתה בהצעת חוק של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) לפיה תיאסר חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן.

באותם ימים החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו החלו לצבור תאוצה, וח"כ אמסלם, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, נימק את הצורך בחוק בכך שהוא יאפשר לראש ממשלה להמשיך ולתפקד ללא הפרעות. למי שטען כי הוא פועל בשליחות ראש הממשלה, הבטיח אמסלם שיוזמת החוק שלו היא עצמאית וממילא אינה יכולה לחול רטרואקטיבית, כלומר נתניהו לא ייהנה ממנה. בסופו של דבר אמסלם לא הצליח לייצר רוב בקואליציה והחוק נגנז, אבל כעת מתברר שלא להרבה זמן.

ביום רביעי השבוע [6 בספטמבר], על רקע ההתפתחויות בחקירות הפליליות נגד נתניהו, שכעת ברור כי הן מאיימות על המשך שלטונו, התברר כי אמסלם אינו מתכוון לוותר.

על פי פרסום בערוץ 2, אמסלם מתכוון להניח מחדש את הצעת החוק על שולחן הכנסת מיד עם חזרתה מהפגרה בסוף חודש אוקטובר. המדובר בתיקון לחוק יסוד הממשלה, שיקבע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש ממשלה בעבירה שדינה עד שישה חודשי מאסר (כל עוד הוא מכהן). עם זאת, מאחר שאין זה ראוי כי ראש הממשלה לא ייתן את הדין על עבירות אלה, מוצע לקבוע כי תקופת כהונתו לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות של העבירה, וכך יהיה ניתן לחקור אותו בעניינה לאחר תום תקופת כהונתו. על פי ההצעה לעיקרון הזה יהיו שני סייגים: ניתן יהיה לחקור ראש ממשלה בעבירות ביטחון, אלימות, מין או סמים; ושנית, ניתן יהיה לחקור אותו בעבירות אחרות אם ההימנעות מהחקירה במהלך הכהונה עשויה לגרום נזק ביטחוני או כלכלי משמעותי.

הסיכוי שהצעת החוק הפרטית של אמסלם תעבור אינו גבוה, וסביר להניח שהוא עצמו מודע לכך. אבל בעצם הגשתה טמונה הצהרת נאמנות לראש הממשלה, ממי שנחשב כיום בליכוד לאחד מראשי החץ של ההגנה המוחלטת על נתניהו.

מבחינת אמסלם, הפגנת הנאמנות לראש הממשלה בשעתו הקשה מהווה מקפצה פוליטית. אם ימונה ח"כ דוד ביטן לשר, אמסלם רואה את עצמו כיורשו בתפקיד יו"ר הקואליציה. לא מופרכת גם ההנחה שאילו נתניהו לא היה מעוניין בהצעת החוק של אמסלם, היא לא הייתה ממוחזרת בעיתוי הזה.

בינתיים, עוד לפני שההצעה הונחה בשנית על שולחן הכנסת, היא עוררה מהומה תקשורתית. אמסלם הסביר בהיתממות שלא עבור נתניהו הוא פועל אלא עבור ראשי הממשלה שיבואו אחריו, אשר בסבירות גבוהה ייחקרו אף הם כפי שמלמדת הסטטיסטיקה במדינת ישראל: בשני העשורים האחרונים נחקרו ארבעה ראשי ממשלה – נתניהו בקדנציה הראשונה, אריאל שרון, אהוד אולמרט ושוב נתניהו.

בראיון לגלי צה"ל נימק אמסלם את הצורך בחוק: "אמרתי אז ואני אומר גם עכשיו. אני לא הולך להגן על נתניהו וכל השמאלנים יכולים להירגע. אני הולך לחסוך למדינת ישראל הרבה כסף...3 מיליארד שקל על בחירות...יש פה מדינה לנהל. אין מדינה אחת בעולם שראש ממשלה שלה נחקר בתקופת כהונתו ובחלק גדול מהמדינות אי אפשר לחקור...אני לא מכיר מדינה בעולם שחוקרת ראש ממשלה על סיגרים ושמפניות שקיבל מחבר". דבריו של אמסלם מדוייקים לגבי מספר רב של מדינות; עם זאת גם בברזיל וגם בדרום קוריאה נחקרו הנשיאים במהלך השנה.

אם מנתקים את הצעת החוק של אמסלם מהעיתוי, מהמרכיב הפרסונלי ומהפעולה בשירות הקמפיין של נתניהו, ניתן לראות בה הגיון מסוים, וראוי לפחות לנהל סביבה דיון ענייני ולא קרב פוליטי.

אגב, אמסלם אינו הראשון שיוזם הצעת חוק מסוג כזה: ח"כ לשעבר רונית תירוש מקדימה עשתה זאת לפניו ב-2011. הצעת החוק של תירוש כונתה "החוק הצרפתי", שכן החוק בצרפת אינו מאפשר לנהל חקירה נגד נשיא מכהן, כדי לא להפריע לו בתפקודו.

תירוש נחשבה למקורבת לשרון ואח"כ לאולמרט, וביקשה באמצעות החוק שיזמה לאפשר לראש הממשלה למלא את תפקידו ללא הפרעות. במקרה שלה, הצעת החוק עסקה בעבירות שביצע טרם תחילת כהונתו כראש הממשלה. תירוש טענה אז כי החוק יחזק את ראש הממשלה שייבחר, וכתוצאה מכך את המשטר כולו.

בהצעת החוק שלה נכתב: "מצב בו ראש ממשלה נחקר במסגרת תפקידו הוא בלתי נסבל...מתעורר החשש שראש הממשלה יקבל החלטות גורליות באופן בלתי מבוקר, רק בשל העובדה שהחקירות הרבות גוזלות את זמנו ומרצו". הצעת החוק של תירוש נבלמה למרות שזכתה לתמיכתו של שר המשפטים אז יעקב נאמן, ונטען נגדה כי היא פוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק. למרות הטיעון הנגדי החזק, גם מאחורי הצעה זו קיים היגיון.

חוק יסוד הממשלה במתכונתו הנוכחית אינו קובע כל מגבלה על פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן, גם בשל חשד לעבירה שבוצעה טרם בחירתו ובלבד שיינתן לכך אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

נתניהו, ששקוע עד צוואר בתסבוכת פלילית, מקבל מדי יום החלטות הרות גורל. התקיפה בסוריה אתמול [7 בספטמבר] המיוחסת על ידי סוריה לישראל, הייתה אולי אחת מהן. במצב אופטימלי רצוי כמובן שראש ממשלה יהיה חופשי מעיסוק בניהול מאבקים משפטיים.

אמנם אין זה תקין וראוי שחקיקה ברוח זו תתבצע על רקע חקירות פליליות שכבר מתנהלות נגד ראש ממשלה, אך אין לפסול בעתיד את הדיון בחוק מסוג זה, ובלבד שיתבצע במנותק מאדם זה או אחר או מתסבוכת משפטית קיימת, ואז ודאי תזכה לתמיכה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה.

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x