ישראל פולס

יוצאת למלחמה: האם תצליח חיות לשמור על עצמאותו של בית המשפט העליון?

p
המחבר
בקצרה
השופטת אסתר חיות, שנבחרה לנשיאת העליון למורת רוחה של איילת שקד, היא האדם הנכון בזמן הנכון לעמוד מול שרת משפטים לעומתית ומול כוחות פוליטיים דורסניים מימין, במאבק השליטה על אחד מסמליה החשובים של הדמוקרטיה הישראלית.

שרת המשפטים איילת שקד אמנם הפסידה השבוע בקרב על בחירתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון – בחירה אותה ניסתה למנוע בחודשים האחרונים, אך היא אינה מתכוונת להרפות מתכניתה הגדולה לריסון כוחה של המערכת המשפטית.

ביום שלישי [5 בספטמבר] בחרה הוועדה לבחירת שופטים, בראשה עומדת שקד, בשופטת חיות לנשיאת בית המשפט העליון במקומה של מרים נאור, שפרשה לגמלאות. זאת, למורת רוחה של שרת המשפטים, שפעלה לבטל את שיטת הסניוריטי על פיה נבחרה חיות, כמו יתר נשיאי בית המשפט העליון בעבר. לפי שיטה זו ממונה לנשיא שופט העליון הוותיק ביותר.

מאז חודש מארס האחרון סירבה שקד, פעם אחר פעם, לבקשת נאור להביא את מינויה של חיות לנשיאת העליון לאישור הוועדה, והדבר גרם למתח רב בצמרת המשפטית.

שקד, האישה החזקה במפלגת הבית היהודי, רשמה בחודש פברואר [2017] ניצחון בוועדה לבחירת שופטים, כאשר שניים מתוך ארבעת השופטים החדשים שנבחרו לעליון הם דתיים לאומיים. הישג זה ביצר את מעמדה של שקד בבית היהודי והוסיף לה פופולריות בקרב הימין. המטרה הבאה שסימנה שקד הייתה חיסול שיטת הסניוריטי.

לטענת שקד, השיטה על פיה נבחר לתפקיד הנשיא השופט הוותיק ביותר היא בעייתית, מכיוון שאינה בוחנת את כישוריו ואת יכולת הניהול של השופט. באחד משיאי העימות, בחודש יולי, הביאה שקד לכך שוועדת החוקה של הכנסת תקיים דיון עקרוני בשיטת הסניוריטי. שקד ידעה כבר אז שלא תנצח בקרב הזה וכי חיות תמונה לנשיאה, אבל היה לה חשוב לחולל דיון ציבורי שימשיך לקעקע את עוצמתו של בית המשפט העליון. הנשיאה היוצאת נאור נגררה בחוסר חשק לדיון בכנסת וניסתה להגן על השיטה. בין השאר טענה נאור כי שיטת הסניוריטי מחזקת את עצמאות השופטים שאינם זקוקים לפוליטיקאים לצורך קידומם, ושומר על העצמאות המוסרית של הרשות השופטת.

שקד היא פוליטיקאית מחושבת ומוכשרת; היא מבינה שלמרות שמאבקה בשיטת הסניוריטי הסתיים בינתיים בכישלון, היא יכולה למנף את המהלך בקרב מצביעי המפלגה הדתיים לאומיים כעוד פעולה שהיא נוקטת לריסון בית המשפט העליון שנחשב בעיניהם לשמאלני, עצמאי וליברלי מדי.

רק בשבוע שעבר [30 באוגוסט], בנאומה בוועידת לשכת עורכי הדין, הדהימה שקד כשהצהירה כי "הציונות אינה צריכה להמשיך, ואני אומרת כאן, גם לא תמשיך, לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה.'' שקד אמרה את הדברים על רקע פסיקת בג"ץ יום קודם בעניין מבקשי המקלט, ולפיה ניתן לגרשם אך לא ניתן לכלוא במשך יותר מחודשיים את מי שמסרב לעזוב.

מבחינת שקד, מדובר בפסיקה שמעדיפה את זכויות הפרט על המשך חיזוקו של הרוב היהודי. אמירה כזו מצד שרת משפטים היא לא פחות מאשר הצהרת מלחמה על מערכת המשפט ובית המשפט העליון.

שקד אמנם בירכה את חיות לאחר בחירתה ושיבחה את מקצועיותה, אבל כל זה לא יכול להשכיח את האווירה המתוחה והנפיצה השוררת בין השרה לבין בית המשפט העליון ומי שתעמוד בראשו החל מחודש אוקטובר הקרוב. שקד מתכוונת להמשיך להיות שרה לעומתית לבית המשפט העליון, אשר במרבית שנות קיומו נהנה מהגנה מצד שרי המשפטים. מהבחינה הזאת, שקד היא ממשיכת דרכו של פרופ' דניאל פרידמן, שמונה לשר משפטים על ידי אהוד אולמרט וניסה ללא הצלחה לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון [2009-2007]. בניגוד אליו, שקד היא פוליטיקאית מיומנת, שפועלת מתוך ממשלת ימין בתקופה בה מעמדו של בית המשפט העליון הולך ונשחק והוא נתפס כ"שמאלני" – לא מעט בשל ההתקפות הקשות של פוליטיקאים מימין עליו.

מי שמוביל יחד עם שקד את המאבק בבית המשפט העליון הוא שר התיירות יריב לוין (ליכוד). בשנים האחרונות הסלים לוין את מאבקו זה, ולטענתו שופטי העליון הם קבוצה מצומצמת, מנותקת ושמאלנית שצברה עוצמה רבה מדי על חשבון הרשות המחוקקת.

כחלק מקו זה, מיד לאחר בחירתה של חיות ביום שלישי יצא לוין במתקפה תקשורתית בוטה נגד הליך בחירתה אותו כינה "מחוצף". בתגובה חריפה שפרסם אמר בין השאר כי "ציבור עצום מאס זה מכבר באופן שבו מתנהלת מערכת המשפט ומהפסיקות הפוסט ציוניות היוצאות תדיר משולחנם של השופטים המתמנים בדילים נסתרים מן העין", והבטיח לפעול לשינוי מן היסוד של שיטת בחירת השופטים כדי "שהציונות והיהדות ישובו למקום הראוי להן בסולם הערכים המשפטי".

האמביציה של שקד ולוין מזמנת לשופטת חיות תקופה סוערת, מאתגרת ולא פשוטה. זהו קרב על הגמוניה בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית החדשה מימין, שצוברת כוח ושואפת לעצב את בית המשפט העליון בדמותה ועל פי ערכיה. הצהרת שקד לפיה לציונות עדיפות על ערכים ליברלים אוניברסליים מהווה קריאת תיגר על האתוס הבסיסי של המוסד כמגן הדמוקרטיה.

חיות היא שופטת מוכשרת, מוערכת, קפדנית, חדה, אמיצה וקשוחה. מעתה היא תישא על גבה את משימת השמירה על עצמאותו של בית המשפט העליון. מעבר להיותה שופטת מצוינת, קשה לטעון נגדה שהיא חלק מאליטה משפטית מנותקת. חיות, כמעט בת 64, היא בת לניצולי שואה שגדלה בדלות בביתם של סבה וסבתה לאחר שבגיל שנה וחצי התגרשו הוריה, ופילסה את דרכה עד לאחד התפקידים הבכירים והחשובים במדינה.

מבחינות רבות, חיות היא האדם הנכון בזמן הנכון לעמוד מול הכוחות הפוליטיים הדורסניים מימין, במאבק השליטה המסכן את עצמאותו ואת חוזקו של אחד מסמליה החשובים של הדמוקרטיה הישראלית.   

נמצא ב: Judiciary

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x