ישראל פולס

משבר המגנומטרים: חידוש התיאום הביטחוני אינו נראה באופק

p
המחבר
בקצרה
נוכח צעדי הענישה של ישראל כלפי הפלסטינים, נראה כי למרות ניסיונותיו של שר הביטחון לגמד את חשיבות התיאום הביטחוני הרי שמערכת הביטחון מייחסת לו חשיבות גדולה. השאלה היא עד כמה תסכים ישראל, אם בכלל, ללכת לקראת אבו מאזן כדי שלא ייתפס כ"משתף פעולה".

"הקפאת התיאום הביטחוני בין הרשות הפלסטינית לישראל כמו גם חידושו הופקעו מההנהגה הפלסטינית, ונתונים היום בידי הרחוב הפלסטיני", כך אומר לאל-מוניטור מקור ביטחוני ישראלי. לדבריו, במקום הנהגה פלסטינית שלטת בשטח נדמה היום יותר מתמיד שהשטח הוא ששולט בהנהגה.

אבו מאזן, שעמד בשנים האחרונות איתן מול לחץ מתנגדיו, אשר האשימו אותו בשיתוף פעולה עם ישראל, נשבר באירועי הר הבית [יולי 2017]. כעת, כדי לחדש את התיאום הביטחוני, נדרש ממנו אומץ לב גדול מתמיד, ונדמה כי הוא אינו מסוגל לכך. אמנם משבר הר בית חלף, המגנומנטרים והמצלמות הוסרו והפלסטינים הכריזו על ניצחון במאבק הטעון על מסגד אל אקצא. אבל האווירה האנטי ישראלית בשטח לא רק שלא חלפה, אלא אף התגברה. עם "הניצחון" בא כנראה גם התיאבון, והפלסטינים סבורים שהגברת הלחץ על ישראל – למשל אי חידוש התיאום הביטחוני, תאפשר להם להגיע לניצחונות נוספים.

כשהרשות הפלסטינית הודיעה לישראל על הקפאת הקשרים עמה בתגובה למה שהגדירה "חילול מסגד אל אקצא" [21 ביולי], הגיב שר הביטחון אביגדור ליברמן בבוז וטען "הסתדרנו הרבה שנים בלי תיאום ביטחוני, נסתדר גם עכשיו". ליברמן ציין גם כי התיאום חשוב לאבו מאזן יותר משהוא חשוב לישראל.

אבל נוכח מה שנראה כצעדי ענישה של ישראל כלפי הפלסטינים בשבוע האחרון, נראה כי על אף ניסיונותיו של שר הביטחון לגמד את חשיבות התיאום הביטחוני, הרי שמערכת הביטחון מייחסת לו בעצם חשיבות גדולה. עד כדי כך, שהאמריקאים פנו לראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פארג' ודרשו ממנו לחדש לאלתר את התיאום הביטחוני עם ישראל. הם אף הזהירו אותו כי הרשות הפלסטינית משחקת באש. לא ברור אם הדרישה האמריקאית הגיעה בעקבות בקשה ישראלית, אבל עובדה היא שנעשים מאמצים לחידוש התיאום. האמריקאים בדרך דיפלומטית, הישראלים באיומים.

ביום רביעי השבוע [2 באוגוסט] פשט כוח של צה"ל על משרד מנגנוני הביטחון הפלסטיני בעיר העתיקה של חברון, שאנשיו מטפלים בסוגיות אזרחיות ובעניינים פליליים מול האוכלוסייה הפלסטינית. במקביל, מחסום בית אל (המכונה די-סי-או), אשר שימש את בכירי הרשות הפלסטינית ליציאה וכניסה נוחה משטחי הרשות, נסגר.

המקור הביטחוני הישראלי מאשר לאל-מוניטור כי אכן ננקטו צעדים נגד הרשות, אך לדבריו אין מדובר בענישה אלא ב"התאמה" למציאות החדשה נוכח היעדר תיאום ביטחוני.

מנגד אומר מקור ביטחוני פלסטיני לאל-מוניטור, כי העונשים שישראל נוקטת הם ברורים "וזו טעות חמורה שתקשה עוד יותר על חידוש התיאום בעתיד". מקור זה הוסיף, כי על אף "התיאום המצוין" (עד לאחרונה) ישראל הביכה את הפלסטינים פעם אחר פעם, כשכוחות צבאיים נכנסו לשטחי A וביצעו שם מעצרים. "אנחנו היינו נתפסים כמי שפתחנו להם את הדלת ואף אמרנו קדימה, תעצרו (מבוקשים פלסטינים)", הוא אומר

הזעם על אבו מאזן היה גדול במיוחד במחנות הפליטים דהיישה, ג'ילזון, קלנדיה ובלאטה בשכם. כניסת כוחות צה"ל, כמעט באופן קבוע, למחנות הפליטים הללו לצורך מעצרים יצרו משבר אמון מוחלט בין האוכלוסייה הפלסטינית לרשות הפלסטינית בכלל ולמנגנוני הביטחון בפרט. במחנות הפליטים אבו מאזן נחשב לאויב, ואנשי מנגנוני הביטחון כבוגדים בעמם.

חודשים רבים מאוד אבו מאזן לא נכנע ללחץ. בשיא אינתיפאדת היחידים [נובמבר 2015] הוא חזר והצהיר שהתיאום הביטחוני עם ישראל הוא "מקודש". במהלך אותם ימים סוערים נפגש אבו מאזן לפחות פעמיים עם ראש השב"כ דאז יורם כהן, מתוך הבנה שכאוס עלול לפגוע ברשות הפלסטינית ולכן שיתוף פעולה ביטחוני הוא אינטרס גם של הפלסטינים (ולכך כיוון כנראה שר הביטחון ליברמן כשטען כי התיאום חשוב לרשות אף יותר).

אבל משבר הר הבית שינה את סדר העדיפויות של היו"ר, שהוזעק לרמאללה במהלך ביקור רשמי בסין. כדי להשיב אליו לפחות חלק מתמיכת הציבור הפלסטיני, אבו מאזן "אולץ" לוותר על קדושת התיאום הביטחוני למען קדושת מסגד אל אקצא. כעת, החזרת הגלגל לאחור היא משימה כמעט בלתי אפשרית.

"הדרך שבחרו הישראלים היא לפגוע בנושאי תעודות V.I.P", אומר לאל-מוניטור המקור הפלסטיני. כוונתו לבכירי הרשות הפלסטינית הנושאים תעודה המאפשרת להם מעבר כמעט ללא בידוק במחסומים, ויציאה כמעט חופשית לישראל או למעבר אלנבי בדרך לירדן ומשם לשאר העולם. לדבריו, ישראל מערימה כעת קשיים על יציאתם של בכירים פלסטינים נושאי התעודה המיוחלת "כדי למרר להם את החיים. ישראל חושבת כי הם (נושאי התעודות) ילחצו על אבו מאזן להשיב את התיאום הביטחוני מטעמי פינוק אישי, אבל הדבר מסובך הרבה יותר".

כדי להשיב על כנו את התיאום הביטחוני עם ישראל, יידרשו הפלסטינים להכשיר את דעת הקהל הפלסטינית, כך שאבו מאזן לא ייתפס שוב כמי שנכנע לישראל והפך למשרתה.

לצורך זאת יבקשו הפלסטינים לערוך "תיקונים" בתיאום הביטחוני. את השינויים הללו הם יוכלו להציג כהישג פלסטיני. למשל, הבטחה ישראלית שצה"ל לא יערוך יותר מבצעי פתע בשטחי A, כדי לפייס את תושבי מחנות הפליטים בגדה. או למשל הקלות במעברים לכלל הפלסטינים ונוכחות של שוטרים פלסטינים במעבר אלנבי, כדי לרכך את "רגישות המגנומטרים".

האם ישראל מסוגלת להיענות לבקשות הללו? המקור הישראלי אומר לאל-מוניטור כי בעניין זה הפלסטינים מטפסים על אילן גבוה ואין סיכוי שבקשות מעין אלו ייענו.

המסקנה מכך היא שחידוש התיאום הביטחוני אינו נראה בשלב זה באופק.

נמצא ב: al-aqsa, temple mount, avigdor liberman, palestinian authority, mahmoud abbas, security cooperation

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x