ישראל פולס

האם החשש מדחלאן יוביל לפיוס בין פתח לחמאס?

p
המחבר
בקצרה
משלחת של חמאס שהתארחה ברמאללה הציעה מתווה לסיום הסכסוך בין הארגונים, שכולל שותפות בהנהגת הרצועה וביקור של אבו מאזן בעזה. בניגוד לפעמים קודמות, ליו״ר הרשות יש תמריץ משמעותי להשיב על ההצעה בחיוב: יריבו מוחמד דחלאן מקדם גם הוא יוזמת פיוס

חמאס ופתח קרובים מאי פעם למציאת נוסחת פשרה שתוביל לפיוס, לאחר מאבק של למעלה מעשור בין הארגונים. כך נודע לאל-מוניטור מפי גורמים בכירים ברשות הפלסטינית.

ביום שלישי שעבר (1 באוגוסט) באה משלחת נציגי חמאס ללשכתו של יו״ר הרשות אבו מאזן במוקטעה ברמאללה. בראשה עמד נאסר א-דין א-שאער, לשעבר סגנו של איסמעיל הנייה, כשהיה ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה בין 2006 ל-2013. א-שאער נחשב בקרב אנשי חמאס כדמות הפרגמטית ביותר בתנועה בגדה המערבית, ואנשי הפתח מגדירים אותו כאיש "שאפשר לדבר איתו", כלומר שהאינטרס הלאומי חשוב לו יותר מהאינטרס התנועתי. זאת בניגוד, לטענם, לרוב אנשי חמאס. ההסבר הרשמי שנתנה לשכת היו"ר לקיום הפגישה המפתיעה היה שמשלחת חמאס ביקשה לברך את הנשיא הפלסטיני על "עמידתו האיתנה בשמירה על מסגד אל-אקצא".

העימות העקוב מדם בין הארגונים הפלסטיניים החל בהפיכה האלימה שחמאס ערך ברצועת עזה ב-2007. כל המאמצים שנעשו מאז להביא לפיוס נכשלו.

הפגישה בשבוע שעבר התקיימה בצל אחד המשברים הגדולים ביותר בין חמאס לפתח בשנים האחרונות. לפני שלושה חודשים אבו מאזן החליט לנתק את הרשות הפלסטינית מרצועת עזה לאחר שיחיא סינוואר, שנבחר בפברואר למנהיג התנועה ברצועה, החליט להקים מועצה אזרחית עליונה שתטפל בעניינים המוניציפליים והמינהלתיים שם. הקמת המועצה החדשה, המורכבת כולה מאנשי חמאס, נתפסה על ידי אבו מאזן כקריאת תיגר על ממשלת האחדות שרשמית עדיין מכהנת ברצועה, ועל נשיאותו שלו. תגובתו הייתה הפסקתם של התשלומים עבור סולר לתחנת הכוח בעזה, של תשלומי משכורות לעובדי הרשות המתגוררים ברצועה, ושל מימון מוסדות הבריאות שם. הוא קיווה שצעדים אלה יפעילו לחץ על חמאס, כדי שיחזור בו מהקמת המועצה העצמאית. במקום זאת, להפתעתו, הגיח יריבו הפוליטי המר, מוחמד דחלאן, ומילא את החלל שהותיר.

איך קרה שדווקא בשיא המשבר בין חמאס לפתח אפשרה לשכת אבו מאזן פגישת פיוס כזאת? לטענת גורם המקורב למוחמד דחלאן ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, זו הייתה תגובתו של יו״ר הרשות כשגילה שדחלאן יוזם מהלך פיוס דומה בין הארגונים מבלי לערב אותו. במסגרת המהלך הזה אף הועברו בין הצדדים מסמכים המגדירים קווים "לפיוס לאומי בין שני חלקי העם שנקרע בין מנהיגיו". כלל לא ברור אם יוזמת דחלאן, מעל ראשו של אבו מאזן, הייתה אכן מצליחה. אולם האימה של יו״ר הרשות מיריבו הפוליטי חזקה יותר מכל הלחצים שהופעלו עליו בשנים האחרונות, והיא אשר גרמה לו לצאת במהלך דרמטי כל כך לכיוון חמאס. גורם פלסטיני בכיר אמר לאל-מוניטור כי המשלחת בראשותו של א-שאער תואמה עם שני מנהיגי חמאס, הנייה וסינוואר.

אחרי הברכות והמחמאות על ניצחון המאבק להגנה על מסגד אל-אקצא, הודיע א-שאער לאבו מאזן כי חמאס מוכנה לדון בחלוקה שווה של המושבים במועצה האזרחית החדשה בעזה בין שני הארגונים. לדבריו, חצי מהנציגים ימונו על ידי חמאס והחצי השני יורכב מנציגי הפתח המתגוררים ברצועת עזה. הגורם הפלסטיני ששוחח עם אל-מוניטור אמר כי אבו מאזן לא פסל את הרעיון לשיתוף פעולה במועצה, שעשויה לייתר את ממשלת האחדות של ראמי חמדאללה. עם זאת, הוא חושש שרוב אנשי פתח בעזה מקורבים לדחלאן, ולכן, במידה שהצעת הפשרה הזאת תתקבל, הוא דרש בישיבה לבחור בעצמו את נציגי פתח במועצה - גם אם אינם תושבי עזה. אם יחליט להגיב בחיוב על ההצעה, אבו מאזן צפוי לבקש שהיא תהיה כפופה לממשלת האחדות.

שיתוף פעולה במועצה החדשה בעזה, אם יצא לפועל, יהווה צעד ראשון לפיוס אמיתי בין חמאס לפתח. בפעם הראשונה יישבו בכירים משתי התנועות בגוף אחד, בניגוד לממשלת האחדות המורכבת מאנשים ללא שיוך ארגוני רשמי.

בפגישה העלה נאסר א דין א-שאער את האפשרות שאבו מאזן יערוך ביקור ראשון היסטורי בעזה, עשור לאחר ההפיכה. ביקור כזה יועיל לשני הצדדים. אבו מאזן ירגיש בפעם הראשונה שהוא עדיין הנשיא הפלסטיני השולט על כל שטחי הרשות, ואילו חמאס יבטיחו לעצמם את תמיכת הרשות, שתמנע קריסה לתוך משבר הומניטרי. בביקור כזה עשויה להתקיים גם פגישה בין אבו מאזן לבין מנהיג חמאס איסמעיל הנייה. ראש הלשכה המדינית הוא זה שמוביל בחמאס את המחנה המוכן לוותר על נכסים של התנועה בעזה כדי לאחד את העם הפלסטיני. אבו מאזן לא השיב עדיין גם להצעה זו. לצד חזרתה הרשמית לרצועה, מתווה הפיוס מגלם בתוכו גם הכרה של הרשות בצבא חמאס, ובכך שהוא הכוח הביטחוני בעזה.

אחרי עשור, יו"ר הרשות הפלסטינית צריך להחליט אם הוא מוכן לסיים את המאבק הפלסטיני הפנימי. שתי התפתחויות מהזמן האחרון עשויות לדחוף אותו לכיוון תשובה חיובית לחמאס. האחת היא מוחמד דחלאן שנושף בעורפו בפתח, והשנייה היא החלטתו של אבו מאזן - כך לדברי בכירים בפתח - לפרוש בסוף 2017. לדבריהם, ב-1 בינואר בשנה הבאה הוא יעניק את מושכות השלטון למישהו אחר, בתקווה שהיורש יקבל עם פלסטיני מאוחד, וכמובן, שהוא לא יהיה מוחמד דחלאן.

נמצא ב: west bank, gaza strip, fatah-hamas reconciliation, hamas-fatah relations, palestinian leaderships, palestinian authority, mahmoud abbas, mohammed dahlan

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x