ישראל פולס

למה חברי כנסת לא צריכים להפגין ליד ביתו של מנדלבליט

p
המחבר
בקצרה
ההפגנות בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, משמאל ומימין, צפויות להמשיך לצבור תאוצה גם במוצאי שבת הקרובה. אולם ככל שהן חשובות לשיח הדמוקרטי בישראל, כך חשוב שחברי הכנסת ימנעו מהן.

״ההפגנה הזאת היא של השמאל... היא אנטי חוקתית ואנטי דמוקרטית. הם אומרים את זה במפורש: ׳אנחנו רוצים להשפיע על מקבלי ההחלטות׳״. המשפט הזה, שהשמיע יו"ר הקואליציה דוד ביטן בהפגנת הליכוד במוצאי שבת האחרונה (5 באוגוסט) ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקוה, מעיד על בלבול מסוכן במושגים בסיסיים של המשטר הדמוקרטי.

ביטן, כשלצדו שר התקשורת איוב קרא, סגן השר ירון מזוז וחברי הכנסת אמיר אוחנה ונאוה בוקר מהליכוד, עמדו בראש כמה מאות ליכודניקים, שהתקבצו במקום כדי לתת משקל נגד להפגנות שמתקיימות שם כבר 37 שבועות ברציפות. מדובר בהפגנות שהחלו בשלהי 2016, עוד לפני פרסום החקירות נגד בנימין נתניהו בתיק 1000 (המתנות מאנשי עסקים) ותיק 2000 (השיחות עם מו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס). הן אורגנו על ידי פעילי שמאל במטרה ללחוץ על היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לקדם במהירות את חקירות ראש הממשלה, בטענה כי הוא מעכב אותן כדי לאפשר לנתניהו לחמוק מהן. עם ההתפתחויות המשמעותיות בתיקי החקירות האלה, נוסף להפגנות השבועיות אלמנט של מחאה נגד שחיתות, והן גדלו מכמה עשרות משתתפים לאלפים בודדים.

התחושה בקרב חלק גדול מהמפגינים היא שגם אם הליך החקירה טרם מוצה - נתניהו כבר אשם ועליו להתפטר מראשות הממשלה, אולם היועץ המשפטי מגן עליו ועל רעייתו שרה. כמה מהם אף מכנים את מנדלבליט בלעג ״היועץ המשפחתי״. אפשר לטעון נגדם, שככל שעובר הזמן החקירות נגד נתניהו מתעבות, ומתברר שמערכת אכיפת החוק פעלה כל העת. הפרקליטות אף חתמה על שני הסכמים של עדי מדינה עם דמויות מרכזיות בפרשות שראש הממשלה מעורב בהן. המפגינים, מצדם, טוענים כי ההתקדמות בחקירות נעשתה בלחץ המחאה. נותר רק לקוות שאין זה המצב, שהיועץ המשפטי לממשלה פועל באופן עצמאי ושאינו מושפע ממסע הדה-לגיטימציה נגדו.

הניסיון להצניע את המניע הפוליטי של המפגינים מיותר. רובם המכריע לא נמנה על תומכי נתניהו או הימין גם לפני החקירות נגדו. זה נכון שבעתיים לגבי איש מפלגת העבודה אלדד יניב, הכוח המניע ברשתות החברתיות מאחורי ההפגנות, אשר כבר לפני שנה קבע כי מנדלבליט מושחת ומחפה על ראש הממשלה. המוטיבציה הפוליטית מאחורי ההפגנות היא לגיטימית ומובנית, והיא סממן לדמוקרטיה בריאה. אולם ההחלטה של חברי כנסת משמאל, וכעת גם מימין, להשתתף בהפגנות בסמוך לביתו של יועץ משפטי לממשלה, היא חוסר הבנה של תפקידם במערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה ושל עיקרון הפרדת הרשויות.

ביטן, כמו גם חברי כנסת וראשי מפלגות משמאל שבאו להפגנות, צריכים להדיר רגליהם מהמקום. מי שמייצג את הרשות המחוקקת לא צריך להשתתף בהפעלת לחץ פוליטי וציבורי על יועץ משפטי לממשלה, שמפקח על סדרת חקירות מורכבות ורגישות הנוגעות לראש ממשלה מכהן, אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות. למרבה הצער, זה בדיוק מה שקרה במוצאי השבת האחרונה בכיכר גורן בפתח תקוה.

כשיו"ר מרצ זהבה גלאון מקפידה להופיע מדי שבוע בהפגנות שמונפים בהן שלטים הגובלים ברצח אופי כלפי היועץ המשפטי, היא מועלת בתפקידה. לגלאון, כמו למיכל רוזין, לאילן גלאון ולחברי הכנסת האחרים המפגינים נוכחות סמוך לביתו של מנדלבליט, יש שלל דרכים להביע את דעתם על התקדמות החקירות במסגרת הדיון הפרלמנטרי. ברגע שהם באים לשכונה שבו מנדלבליט מתגורר עם משפחתו, ודורשים מהיועץ להגיש כתב אישום ואפילו להרשיע את נתניהו עוד לפני תום החקירות, הם שותפים לזילות השיח ולפגיעה בשלטון החוק, זה שעל חשיבותו הם כל כך אוהבים לדבר.

הם מתעלמים מכך שבג"ץ דחה במארס את העתירות שטענו כי היועץ המשפטי מעכב שלא לצורך את חקירת פרשת הצוללות והספינות. השופטים כתבו אז כי "אין לתת יד לדה־לגיטימציה של מערך האכיפה, שהוא מקצועי ובעל היסטוריה רבת־שנים של פעילות נטולת פניות.... איננו סבורים כי בקלות יכולות להינתן החלטות שאינן ראויות ושקולות ו'לחמוק תחת הרדאר', המקצועי מזה והציבורי מזה". לכן, כשיו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, ששואף להיבחר לראשות הממשלה, הגיע גם הוא להפגנה בפתח תקוה ב-15 ביולי, כמה ימים לאחר ניצחונו בפריימריז בעבודה, הוא העניק רוח גבית למסע הדה-לגיטימציה נגד שלטון החוק, ועל הדרך פגע גם בבג"ץ.

גבאי הכריז בהפגנה כי "קיימות עובדות שאין עליהן מחלוקת, ובהן מתנות במאות אלפי שקלים ומעורבות עמוקה של בן הדוד (קרוב משפחתו של נתניהו, עו״ד דוד שמרון; מ״מ) בעסקאות הספינות… די בהתנהלות הציבורית המושחתת, כדי שראשי סיעות הקואליציה יגלו אומץ לב ציבורי, יפרקו את הממשלה, וילכו לבחירות". דבריו מהווים ביקורת לגיטימית, אך אינם צריכים להיאמר בסמוך למקום מגוריו של היועץ המשפטי לממשלה, לצד שלטים בנוסח "הון-שלטון-עולם תחתון".

מנדלבליט הוא משפטן מוערך בעל ניסיון עצום, וככל הידוע גם בעל יושרה מקצועית. הוא נחקר באזהרה בפרשת הרפז שטילטלה את צמרת מערכת הביטחון, אך ב-2015 התיק נגדו נסגר. הוא אינו אדיש למסע הדה-לגיטמציה נגדו, ואחת לכמה זמן הוא מתייחס בציבור לחקירות נתניהו, ומדגיש שהן מתקיימות ומתקדמות. ב-5 ביולי בכנס רואי החשבון באילת הוא אמר: "מאחר שהחקירה עדיין נמצאת בעיצומה, אסתפק בכך שאומר כי החקירה מתקדמת במרץ רב, אך חשוב מכך – שהחקירה מתקדמת ותמשיך להתקדם באופן מקצועי".

ההפגנות בסמוך לביתו של מנדבליט, משמאל ומימין, צפויות להמשיך לצבור תאוצה גם במוצאי שבת הקרובה. ככל שהן חשובות לשיח הדמוקרטי בישראל, כך חשוב שחברי הכנסת ימנעו מהן.

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x