איך אתחול היחסים בין איראן לקטאר ישפיע על סוריה

p
המחבר
בקצרה
איראן מוסיפה לרשת האזורית שלה עוד שחקנית "סונית"; בטורקיה שוקלים את הצעדים הבאים באדלב; ישראל מציגה בוושינגטון ובסוצ'י שברוסיה את "התמונה הכוללת" בסוגיית איראן; עקיבא אלדר על שתיקתה של ישראל בעקבות שרלוטסוויל.

איראן וקטאר מהדקות את הקשרים "בכל התחומים"

החלטתה של קטאר מיום 23 באוגוסט להשיב את השגריר שלה לטהרן עשויה לחזק את אחיזתה של איראן בסוריה, ולטשטש עוד יותר את קווי השבר הסונים-שיעים באזור.

אין זה פלא שההכרזה של קטאר בדבר הרצון ״לחזק את הקשרים הדו-צדדיים עם הרפובליקה האיסלאמית בכל התחומים" מלבה עוד יותר את המשבר במפרץ. אנואר גרגאש, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, הגיב ואמר שההחלטה "מביישת את קטאר".

הצעד של קטאר תפס את האמריקאים לא מוכנים. דוברת מחלקת המדינה של ארה"ב אמרה: "מתרחשים עניינים דיפלומטיים שאנחנו פשוט לא ערים להם, כך שלא נוכל להגיב כרגע... ואין לי שום כוונה לאפיין אותם ולומר אם זה טוב או רע. אבל באופן כללי, אנחנו מודאגים מאוד ממצבו של הסכסוך הזה, ומעבירים מסרים ברורים".

עם האתחול הזה ביחסיה עם קטאר הוסיפה איראן מדינה "סונית" שנייה לרשת האזורית שלה. שיחת הטלפון בין שר החוץ של איראן, מוחמד ז'וואד זריף, לעמיתו הקטארי שייח מוחמד בין עבד-אל-רחמן אל-תאני, התקיימה פחות משבועיים לאחר ביקורו באנקרה של גנרל מוחמד חוסיין באגרי, רמטכ"ל צבא איראן.

כמו טורקיה, גם קטאר תחבה את ידה עמוק לתוך הביצה הסורית כשתמכה בכוחות האופוזיציה, ובמיוחד בארגון הסלפי המזוין אחראר א-שאם, לפרקים שותפו של חייאת תחריר א-שאם, לשעבר ג'בהת אל-נוסרה, המזוהה עם אל-קאעידה. חייאת תחריר א-שאם רושם כיום הישגים בקרב על אדלב, אף שאין שם מנצחים, בוודאי לא התושבים עצמם שסובלים קשות מאלימות הארגונים החמושים, מבריונות ומחוקי האיסלאם הדרקוניים שנכפו עליהם.

גם אם בטהרן ובדוחא הדעות חלוקות באשר לעתידה של סוריה, קיים לכל הפחות שיח שהולך ומתרחב בין המעצמות האזוריות, וזה יכול להיגמר בטוב רק אם המטרה היא להמשיך את המומנטום שיצרו התיאום האמריקאי-רוסי בסוריה ותהליך אסטנה, שתרמו שניהם להרגעת הרוחות והעניקו לסורים הפוגה מהמלחמה.

אין ספק שגם תימן תונח על סדר היום של כל שיח דו-צדדי בין איראן לקטאר. את סעודיה ודאי לא צריך להזהיר מפני התייעצות שכזו בין איראן לקטאר בסוגיית תימן, שם ניצבת הממלכה גם היום בפני ביקורת בינלאומית קשה, לאחר שבשבועות האחרונים נהרגו עשרות אזרחים בתקיפות שלה מהאוויר. 

טורקיה שוקלת את האפשרויות שלה באדלב

באל-מוניטור דיווחנו במארס: "שעה שבארה"ב עסוקים בתכנון פעולה למיגור המדינה האיסלאמית [דאעש] בא-רקה, נדמה שדווקא אדלב עשויה להיות קו שבר לא פחות משמעותי, ואולי אפילו נפיץ עוד יותר, בעקבות היטשטשות הקווים בקרב ארגוני סלפים אנטי-מערביים כמו אחראר א-שאם, שזוכים למימון טורקי, וגם חייאת תחריר א-שאם [המזוהה עם אל-קאעידה]".

עלי האשם מספק השבוע פרטים נוספים על ההתייעצויות שמקיימים האיראנים והטורקים בנושא אדלב. "מבחינת איראן, כדי לסיים את המלחמה בסוריה היא זקוקה לעזרתה של טורקיה, בהתחשב בקשריה הטובים של אנקרה עם כמה ארגונים שנחשבים בטהרן 'ארגוני טרור'", כותב האשם. "הטורקים יכולים לנתק את הקשרים עם הארגונים הללו, או לשכנע אותם להניח את נשקם, וכך יוכל פתרון הקבע הפוליטי להפוך למציאות. ההסכם הצדדי בסוגיית אדלב, שבעיתון הטורקי סבאח זכה לכינוי 'המנגנון המשותף', הושג כחלק משיחות אסטנה שנערכו בטהרן ב-9-8 באוגוסט. על פי בקשתה של אנקרה, השיחות בטהן התקיימו הרחק מעיני התקשורת".

ועם זאת, אין מה לברך על המוגמר בעניין תוכנית אדלב. אמברין זמאן מדווחת כי "טורקיה ביקשה מארגון האופוזיציה הסוני הכוחני ביותר, חייאת תחריר א-שאם המסונף לאל-קאעידה", להתפרק מעצמו. זמאן מוסיפה ש"בארה"ב בחנו דרכים לנקוט פעולה משותפת עם טורקיה, בתיאום עם הרוסים, כדי לשחרר את אדלב [מידי חייאת תחריר א-שאם], שכן שלושתן רואות בו ארגון טרור". וישנו כמובן גם המשטר הסורי, שגם לו יש מה לומר.

זו תהיה טעות קשה אם חייאת תחריר א-שאם או אחראר א-שאם יקבלו ״הנחות״ באדלב. מבחינתנו, המאבק שלהם הוא ברובו מלחמה בתוך המשפחה בין ארגוני ג'יהאד חמושים שלא מציעים לסוריה שום תקווה לעתיד חילוני, סובלני ושליו. כל תוכנית לפרק את חייאת תחריר א-שאם או את אחראר א-שאם חייבת לכלול - עבור אותם לוחמים שאינם טרוריסטים או פושעים שלא מביעים חרטה – גם פירוק כולל מנשק, שחרור משירות ושילוב מחדש בחברה האזרחית. אחרת, זה רק יעכב מעט את יום הדין של העימות מול ארגונים אלה.

ישראל מציגה את "התמונה הכוללת" בנושא איראן לארה"ב ולרוסיה

בן כספית מצטט את הדברים שאמרו בכירי מערכת הביטחון של ישראל לעמיתיהם בארה"ב בשבוע שעבר: "מה שיקרה כאן אחרי המלחמה בסוריה יקבע את פניו של המזרח התיכון, ואולי גם של שאר העולם, למשך דורות קדימה. אם הסכם הפסקת האש לא יכלול גם הסגה לאחור של השיעים, יקרה אסון. אתם מפרים את האיזון הרגיש כל כך במזרח התיכון. את המחיר המיידי ישלמו אלה שנמצאים כאן, אבל בסופו של דבר החשבון, שוב, יוגש לכם".

כספית כותב שראש הממשלה "בנימין נתניהו רואה במאמץ הנוכחי המשך ישיר של מאמציו לסיכול תכנית הגרעין האיראנית. הוא עושה עכשיו בדיוק את מה שעשה בין השנים 2009 ועד 2014. הוא מקווה שהצלחתו הפעם תהיה גדולה יותר".

בנוסף לביקור בוושינגטון ב-18 באוגוסט של משלחת ביטחונית בכירה מישראל, בראשותו של ראש המוסד יוסי כהן, "את התמונה הזו, הגדולה, מציגים הישראלים גם בפני הרוסים", מדווח כספית. "יחד עם נתניהו טסו [לסוצ'י שברוסיה, ב-23 באוגוסט] למפגש עם [נשיא רוסיה ולדימיר] פוטין גם ראש המוסד יוסי כהן וראש המטה לביטחון לאומי החדש מאיר בן שבת. בפגישתם אמר נתניהו לפוטין כי נוכחותה של איראן בסוריה מהווה איום על ישראל, המזרח התיכון והעולם כולו. נתניהו ציין כי איראן ממשיכה לאיים על קיומה של ישראל, תומכת בארגוני טרור וממשיכה בפיתוח תוכנית הטילים שלה... החומרים המודיעיניים שהוצגו בפני פוטין אמורים להוכיח לו שאיראן אינה הגורם המייצב והמבוגר האחראי באזור, כפי שהרוסים סבורים, אלא ההיפך הגמור".

כספית מסכם: "כרגע, ישראל מודאגת פחות מהמצב ברמת הגולן, שם ברור כי צה"ל לא יאפשר לאיראנים או נציגיהם להתבסס. הדאגה הישראלית ממוקדת במתרחש בסוריה ולבנון. פרסומים על תחילת העבודות להקמת מפעל לייצור רקטות מדויקות בלבנון, על פי טכנולוגיה איראנית וצפון קוריאנית, עוררו התרגשות גדולה באזור. בישראל, כבר דווח, לא מתכוונים להניח למפעל כזה להגיע לשלב הייצור. בישראל מקווים שגם במוסקבה ובטהרן יבינו את זה מתישהו".

הפרק העגום של שרלוטסוויל בישראל

עקיבא אלדר כותב: "כשזה קורה בארצו של טראמפ, ולמחבלים לא קוראים מוחמד או אחמד, נתניהו לא מעז לשלוף את נשק השואה מאשפת החצים שלו. ההתייחסות היחידה של בית משפחת נתניהו להשוואה המקוממת של טראמפ בין הניאו נאצים למתנגדיהם, יצאה מחדר הילדים. הבן יאיר יצא להגנתו של הנשיא. הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי הניאו-נאצים שייכים לעבר ואילו 'הבריונים' של ארגון השמאל האנטי-פשיסטי 'אנטיפה' והארגון למען זכויות שחורים Black Lives Matter הולכים ומתחזקים".

אלדר מסכם וכותב, "אירועי אוגוסט 2017 יירשמו בדברי ימי עם ישראל כאחד הפרקים העגומים בתולדות היחסים בין מדינת ישראל לקהילה היהודית החזקה בעולם. כשישראל במצוקה, יהודי אמריקה, בלי הבדל בין רפורמים, קונסרווטיבים, אורתודוקסים ואתאיסטים, מתייצבים לצדה. כשיהודי ארה"ב נקלעו למצוקה, יהודי ישראל, בלי הבדל בין חילונים, לדתיים, ימין לשמאל, לא רואים, לא שומעים ולא מדברים. אזרחי ישראל צריכים לקוות שבקהילה היהודית בווירג'יניה ובמשרדי איפא"ק [הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור] לא שמעו על גישתו של ראש ממשלת ישראל, זה שמתיימר להיות מנהיג העם היהודי: 'יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו'.'

x