ISRAEL PULSE

Read in English

ישראל פולס


 

טרנד הפריימריז הפתוחים הוא לא הפתרון למצוקת השמאל

המחבר: מזל מועלם

בקצרההדפיס לפני שבמרצ ובמחנה הציוני קופצים למים הסוערים של הפריימריז הפתוחים כדאי שילמדו לעומק את המקרה הצרפתי, שבו תומכי המחנה הנגדי הגיעו בהמוניהם לקלפיות וטרפו את הקלפים.
המחבר

"העסקנות הפוליטית ניצחה הערב. אם מרצ לא תיפתח היא פשוט לא תהיה" - כך הגיבה יו"ר מרצ זהבה גלאון, באכזבה ובתסכול מובן, להחלטתה של ועידת המפלגה ביום שלישי (14 במארס) לדחות את הצעתה לקיום פריימריז פתוחים לראשות המפלגה.

את ההתנגדות להצעת גלאון הוביל ח"כ אילן גילאון, שגם מתכוון להתמודד על ראשות מרצ בבחירות הבאות. הדיווחים על תבוסת גלאון עסקו במשמעויות הפוליטיות הפנים-מפלגתיות של העימות בתוך מרצ, כשהדיון החשוב בסוגיית הפריימריז הפתוחים נדחק לשוליים, למרבה הצער.

מדובר בנושא שבחודשים האחרונים תופס תאוצה בשמאל-מרכז בישראל, כולל במפלגות התנועה והעבודה - שמרכיבות את סיעת המחנה הציוני. יו"ר התנועה ציפי לבני מנסה להוביל פריימריז פתוחים לראשות כל גוש השמאל-מרכז, והיא משווקת את הרעיון כתרופת פלא לפתרון המשבר במחנה אשר בשנים האחרונות הולך ונחלש.

גלאון, בתפקידה כיו"ר מפלגת השמאל הקטנה, מבינה היטב שעתידה של מרצ תלוי ביכולת שלה לחדש ולהרחיב את קהל המצביעים שלה, ולהגיע ליותר צעירים, ליותר מזרחיים וליותר בוחרים מהפריפריה. היא שוברת את הראש כיצד לעשות זאת. בניסיונה לאשר פריימריז פתוחים גלאון מגלה אומץ משני טעמים: ראשית, היא מודה שבהנהגתה כיום מרצ אינה מצליחה לפרוץ את המעגלים שמחוץ לשמאל האשכנזי התל אביבי. שנית, היא מסכנת מיוזמתה את תפקידה.

גלאון הסבירה לחברי ועידת המפלגה שהאחריות שלה, כמי שעומדת בראש מרצ, "היא לפעול כדי להתרחב, ולהציב רשימה מגוונת עם קהלים חדשים, ובגלל זה אני מוכנה לצאת מאזור הנוחות שלי ולהעמיד את עצמי לבחירה כבר עכשיו. מרצ צריכה מהלך שיוביל להכפלת הכוח שלה ושישפיע על איך שיראה כל מחנה השמאל בישראל. לכן פריימריז פתוחים הם הדבר הנכון למרצ ולמחנה השמאל בכלל".

לאחר כישלונה בהצבעה על היוזמה הבטיחה גלאון שלא תרים ידיים ותמשיך לקדם את הפריימריז הפתוחים במפלגה.

בבסיסה של שיטת הפריימריז הפתוחים עומד הרצון להגביר את מעורבות האזרחים בהליכים הדמוקרטיים ולצמצם את כוחה של העסקנות המפלגתית. בניגוד לפריימריז סגורים, שבהם רק חברי מפלגה רשומים ששילמו מסי חבר ועברו תקופות ותק רשאים לבחור את מועמדי המפלגה לכנסת ואת היו"ר, פריימריז פתוחים מאפשרים גם למי שאינו חבר מפלגה להשתתף בבחירת נציגיה.

מצד אחד הרעיון נשמע כדמוקרטיה במיטבה וכפתרון לאחת מנקודות התורפה הרגישות של הפוליטיקה, אולם מצד שני מדובר בשינוי כבד משקל בחייה של מפלגה. במקרה של מרצ, כלל לא בטוח שקונצפט הזה אכן יחלץ אותה מהמשך הדשדוש הציבורי.

בטווח שבין המצב הנוכחי לבין פריימריז פתוחים לחלוטין, בהם גם מצביעי הבית היהודי, לדוגמה, יוכלו להשפיע על זהות יו"ר מרצ, יש אפשרויות רבות אחרות להרחיב את קהל תומכי המפלגה. אחת מהן היא גיוסים נקודתיים של מועמדים אטרקטיביים לכנסת, כפי שנעשה ב-2009 עם העיתונאי ניצן הורביץ. אם במרצ רוצים למשוך בוחרים צעירים מהפריפריה המזרחית, ניתן לצרף להנהגת המפלגה דמויות הפונות לקהל הזה.

גם במחנה הציוני הפריימריז הפתוחים מתחילים לצבור תמיכה. הרעיון שמועלה שם הינו מהלך של איחוד כל מפלגות השמאל ובחירת מועמד אחד לראשות המפלגה על ידי כלל הציבור. באופן הזה, מאמינים במחנה הציוני, השמאל יתייצב לבחירות הבאות כגוש גדול ומאוחד ויגדיל את סיכוייו להביס את מועמד הימין. על פי ההצעה של לבני, כל המפלגות השייכות לגוש המרכז-שמאל, כמו גם הארגונים והעמותות השותפים לדרך, יקימו מנגנון לצורך בחירת יו"ר הגוש. על פי מודל זה, כל מי שרואה את עצמו שותף לתפיסת העולם של השמאל יהיה זכאי להשתתף בבחירה. אין מדובר בחברות במפלגה אלא רק על הצהרה.

בראיון לגלי צה"ל ביום ראשון (12 במארס) אמר יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק הרצוג, כי הוא אינו שולל בחירות מקדימות לכל גוש המרכז-שמאל, אך הוסיף: "האם זה אפשרי? לצערי כרגע הסירוב מכיוונו של לפיד הוא סירוב טוטאלי מוחלט".

אכן, יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שעל פי הסקרים האחרונים עומד בראש המפלגה הגדולה בגוש השמאל-מרכז, אינו מוכן אפילו להרהר ביוזמה. כמי שמתרחק משיוך לשמאל הפוליטי כמו מאש, עצם הדיון ברעיון הזה עשוי להסב לו נזק. עמדתו של לפיד הופכת את הרעיון של לבני לבלתי אפשרי מראש, כשבינתיים במפלגת העבודה נערכים לפריימריז במתכונתם הרגילה, הסגורה, ביולי הקרוב.

ח"כ עמיר פרץ, יו״ר העבודה לשעבר שהצהיר כי יתמודד גם הפעם על ראשות המפלגה, מתנגד לרעיון של לבני. לטענתו, מדובר ביוזמה פשטנית שמופצת על ידי אנשים שלא ירדו לשורש העניין. אף שהמניע להתנגדותו של פרץ ברור - הוא פקד חברים חדשים רבים למפלגה וסיכוייו לנצח בפריימריז סגורים טובים - יש בטענתו טעם רב.

הדוגמה הטובה ביותר נגד רעיון הפריימריז הפתוחים היא הבחירות למועמד המפלגה הרפובליקאית לנשיאות צרפת בנובמבר האחרון. מתוך שלושת המועמדים המובילים - הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, ושני ראשי הממשלה לשעבר אלן ז'ופה ופרנסואה פיון - נבחר האחרון. כל אזרח יכול היה להצביע בפריימריז האלה, תמורת דמי השתתפות של שני יורו וחתימה על ערכי המפלגה הרפובליקאית. כך קרה, ששמאלנים מובהקים השתתפו והשפיעו על בחירת המועמד הרפובליקאי כדי לחסום את חזרתו של הנשיא לשעבר לשעבר סרקוזי לזירה הפוליטית.

מומחים בצרפת ציפו לשני מיליון משתתפים, אך בסופו של דבר באו לקלפיות ארבעה מיליון איש שטרפו את כל הקלפים. בעוד האמונה הרווחת הייתה שז'ופה מהימין המתון ייבחר, דווקא פיון, המועמד שיצא נגד המהגרים והרים את דגל התמיכה בערכי המשפחה המסורתיים, הפתיע את כולם.

בשבועות האחרונים פיון הסתבך בשורות פרשות שחיתות אישיות. השבוע נפתחה נגדו חקירה בשל חשד ל"העסקה פיקטיבית" של רעייתו כיועצת פרלמנטרית, והמפלגה הרפובליקאית תגיע לבחירות באפריל עם מועמד בעייתי שלא ניתן להחליפו. כך שלפני שקופצים בשמאל למים הסוערים של טרנד הפריימריז הפתוחים, כדאי ללמוד לעומק את המקרה הצרפתי.

Read More: http://www.al-monitor.com/pulse/originals/2017/03/israel-meretz-left-wing-open-primaries-crisis-survival.html

מזל מועלם
בעל/ת טור 

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

Original Al-Monitor Translations

Read in English

תרגם עם גוגל

יותר מ ישראל פולס

©2017 Al-Monitor. All rights reserved.

Get Al-Monitor delivered to your Inbox

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X

שתפו