ישראל פולס

אחרי שינוי האמנה, האם ישראל צריכה לדבר עם חמאס?

p
המחבר
בקצרה
בחודש הבא אמור חמאס להציג טיוטה של אמנה חדשה, שתאופיין בריכוך עמדותיו והכרה בגבולות 1967. מומחים בישראל חלוקים אם בעקבות השינוי יש להקל את היחס כלפי הארגון ולפתוח עמו בדיאלוג

בשבועות הקרובים אמור חמאס להציג טיוטה של אמנה חדשה, שתאופיין בריכוך עמדותיו של הארגון ביחס לסכסוך עם ישראל. גורמים בחמאס שדיווחו על כך, אמרו לעיתון הערבי א-שרק אל אווסט היוצא לאור בלונדון, כי השינויים הבולטים בנוסח החדש כוללים הכרה בגבולות 1967 והחלפת המונח "יהודים", המוצגים כאויבים, במונח "כובשים". טיוטת המסמך תכלול כנראה גם הודעה על ניתוק הקשר של חמאס עם ארגון "האחים המוסלמים". מצע חמאס המקורי מדגיש את הזיקה ההדוקה בין החמאס לאחים המוסלמים, הידועים בהתנגדותם לכל תהליך מדיני עם ישראל. עם זאת, הנוסח החדש, כמו האמנה המקורית, לא יכלול הכרה במדינת ישראל וישלול ויתור על זכות השיבה.

האם השינוי הצפוי באמנת חמאס, בעיקר ההכרה בגבולות 67׳, צריך להביא לשינוי במדיניותה של ישראל כלפי הארגון? תלוי את מי שואלים. ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, שתומך בהידברות עם החמאס אמר במאי שעבר כי הנהגת חמאס יודעת שלארגון אין שום סיכוי להשמיד את ישראל. לדבריו, אין לחשוש מהשפעתה של טהרן על הארגון, מאחר שהוא התנתק מאיראן ושואף ליצור מגע עם ישראל. בספטמבר 2016 ניבא הלוי שממילא, כאשר רובם המכריע של הפלסטינים יבינו שאבד הסיכוי להשיג מדינה משלהם, ושכל המשא ומתן של ישראל עם הרשות הוא בלוף, תישאר רק דרך אחת - דרכו של חמאס.

ד"ר נמרוד נוביק, שהיה יועצו המדיני של ראש הממשלה שמעון פרס ומשמש עמית מחקר בפורום למדיניות ישראל (IPF), סבור כי "לקבוע שחמאס של היום הוא אותו חמאס שהיה לפני מספר שנים וזה שיהיה בעשור או שניים הקרובים זו יומרה מרחיקת לכת והתעלמות מהשינויים שהארגון כבר עבר". בשיחה עם אל-מוניטור ציין נוביק, המשמש גם חבר הנהלת ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל״, שחמאס הבהיר יותר מפעם אחת כי יציית למצוות העם. לדבריו, נודע לו שבאמנה החדשה חמאס ידבק בהתחייבותו לתמוך בכל הסדר בין ישראל לרשות הפלסטינית, אם ההסכם יוצג למשאל עם (פלסטיני) ויזכה ברוב.

נוביק מצר על כך שראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, סירב בזמנו לבחון את רצינות כוונותיו של חמאס. לדבריו, הארגון העביר לאולמרט מסרים בעל פה ובכתב בדבר נכונותו להידברות עם ישראל, שתחל באמצעות צד שלישי, על הסכם ארוך טווח לדו-קיום (לא "שלום" או "תום סכסוך"). המסמך שלא זכה להתייחסות ציבורית ראויה, כלל אפילו "מאמץ להגיע ליישוב סוגיות הליבה", לבד מנושאים נפיצים כמו ירושלים והפליטים. נוביק מציין שמאז אותה החמצה, חמאס איבד מכוחו ומאחדותו ומציע להיזהר מפתיחת ערוץ לארגון בלא להתקדם משמעותית בערוץ המשא ומתן עם הרשות.

המזרחן הירושלמי, פרופסור מתי שטיינברג, שהיה יועצם לענייני פלסטינים של מספר ראשי שב"כ, טוען מנגד כי לא רק שאין תועלת בהידברות עם חמאס, אלא שהדבר יסב נזק כבר וארוך טווח לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל. לדבריו, האמנה החדשה תציע הודנה זמנית, ייתכן שאף ארוכת טווח. "חמאס מניח שנכונות ישראלית להסתפק בהודנה עימו כתחליף להסדר קבע עם הרשות, תמוטט סופית את הפרדיגמה של הסדר חלוקה עם הרשות הפלסטינית ותשליט את חמאס גם על הגדה המערבית. על כל המלהגים על יוזמה אזורית  לדעת  שהיא מבוססת על היוזמה הערבית, שאותה חמאס דוחה מכל וכל", הוא אומר. שטיינברג צופה  כי עמדת חמאס כלפי היוזמה הערבית תישאר בעינה, ולפיכך מתן לגיטימציה להסדר חלקי וזמני עם הארגון תחליש את הרשות הפלסטינית ותייתר את היוזמה הערבית. "ואם אין יוזמה ערבית, לא יהיה הקשר אזורי לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים."

לפיכך, שטיינברג מציע להתבונן בבעיית חמאס בעזה במבט כולל, לרבות הגדה המערבית, הסוגיה הפלסטינית וההקשר האזורי. לדבריו, חמאס לא "ילכלך את ידיו" בתהליך מדיני, אך יהיה אנוס לקבל את הדין של הסדר אזורי כדי להימנע מבידודו בסביבה הערבית והבינלאומית. הדבר תלוי, במידה רבה, בנכונותה של ישראל להתקדם להסדר קבע שישים קץ לכיבוש ויקל את המצור על עזה.

בכיר במשרד החוץ שעסק במשך שנים בתכנון מדיניות סבור כי מי שמאמין שאפשר לנהל מו"מ מדיני עם חמאס שוגה באשליות. זאת מהסיבה הפשוטה, שחמאס אינו מוכן לדבר עם ישראל. "את הרוביקון הזה הם לא עברו", אמר הבכיר שדיבר עם אל-מוניטור בעילום שם. "אם אתה שואל אותי באופן אישי, אם הם ירצו לדבר איתנו במישרין על הסדר מדיני, כפי שעשו המצרים בשעתם, אהלן וסהלן.’’ הוא הדגיש, עם זאת, כי מבחינה הסברתית מומלץ שישראל תציג עמדה חיובית, ובמקביל תנקוט צעדים מידיים לצמצום סיכוני ההתלקחות ולייצוב מערכת היחסים עם עזה לטווח ארוך. "אני עצמי פועל בכיוון הזה", ציין הבכיר.

במחנה הימין בראשותו של בנימין נתניהו, לא מגלים עניין בשינוי המתחולל בחמאס. הדעות השולטות שם מצויות על המנעד שבין "אין דבר כזה עם פלסטיני", לבין "קודם שיכירו במדינת ישראל כמדינת העם היהודי". כאמור, גם באמנה החדשה שחמאס מכין, אין זכר להכרה במדינת ישראל, קל וחומר, במדינת העם היהודי. אפשר לנשום לרווחה. אפשר להמשיך להפחיד את ילדי ישראל באנשים רעים שמבקשים להשמידם.

נמצא ב: palestinian authority, benjam, israeli-palestinian negotiations, hudna, plo, hamas, israeli-palestinian conflict

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x