האם ארדואן מנסה להחריב את יחסי ארה"ב וטורקיה?

p
המחבר
בקצרה
נשיא טורקיה טוען שיש לו "ראיות" לתמיכה אמריקאית במדינה האיסלאמית; חסן רוחאני משבח את "הניצחון" החשוב בחאלב.

ארצות הברית: טענותיו של ארדואן "מגוחכות"

תסכולו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ממדיניותו הכושלת והיקרה בסוריה הפך למפגן ראווה תמוה, כשטען כי יש לו "ראיות מוצקות, כולל תמונות, תצלומים וסרטונים" לתמיכה שמעניקה ארה"ב למדינה האיסלאמית (דאעש), למפלגה הדמוקרטית המאוחדת של הכורדים בסוריה (PYD) ולזרוע הצבאית של PYD, יחידות ההגנה העממיות (YPG).

סמיח אידיז סיפק את הרקע להתפרצות של ארדואן: "ארה"ב סיפקה בתחילה תמיכה אווירית לכוחות הטורקים ולצבא סוריה החופשית (FSA), שפעלו נגד דאעש בעיירות ג'ראבלוס ודאבק, שנכבשו ללא אבדות רבות בנפש. ועם זאת, בצבא האמריקאי הכריזו בנובמבר שלא ישתתפו במבצע שיזמה טורקיה באל-באב. ההכרזה הגיעה לאחר שהכוחות הטורקים החלו להפציץ את עמדות יחידות ההגנה העממיות באזור אל-באב. באוגוסט, נכבשה העיירה מנג'יב מידי דאעש בידי כוחות ההגנה של סוריה (SDF), שזוכים למימון אמריקאי ומורכבים בעיקר מלוחמי YPG. נחישותו של ארדואן לפעול במנג'יב היא כנראה סיבה נוספת לכך שארה"ב איננה ששה לסייע לטורקים באל-באב. על פי התרחיש המבלבל שרקח ארדואן, מטרתה של טורקיה היא להקדים את YPG ולכבוש את אל-באב, לפטור את מנג'יב מלוחמי YPG ולפעול עם הקואליציה שמובילה ארה"ב כדי לשחרר את א-רקה מידי דאעש, לאחר ששכנעה את וושינגטון לוותר על YPG. ואולם עדיין לא ברור כיצד היא מתכוונת לעשות את כל זה בכוחות עצמה".

ב-27 בדצמבר, דובר מחלקת המדינה, מארק טונר, לעג אמנם לטענותיו של ארדואן וכינה אותן "מגוחכות", ובכל זאת הוא חש צורך להשתמש בקלישאות הרגילות ולהבהיר כי "טורקיה היא בת ברית בנאט"ו ושותפה חשובה בקואליציה נגד דאעש. לא התכוונתי ליצור את הרושם שאנחנו מנסים לשלוח מסר כלשהו".

בטור הזה שאלנו עוד במאי אם ארה"ב וטורקיה יכולות "לשמור על מראית עין" בסוריה, בשעה שהיחסים ביניהן מידרדרים. מן הראוי לשוב ולשאול את אותה שאלה גם בטור האחרון של 2016.

בנוסף לחילוקי הדעות הבלתי ניתנים לגישור בנושא הסורי, על היחסים בין ארה"ב לטורקיה מעיבות גם תיאוריות הקונספירציה שמופצות בחוגים מסוימים בטורקיה - שארה"ב הייתה מעורבת כך או אחרת בניסיון ההפיכה הכושל ביולי, במיוחד בשל סירובם של האמריקאים עד כה להסגיר את פטהוללה גילן, האיש שלדברי ממשלת טורקיה עמד מאחורי ניסיון ההפיכה.

סיבל הורטאש דיווחה השבוע על טיוטת דו''ח של ועדה פרלמנטרית טורקית, שהוסמכה לחקור את הסיבות ואת ההשלכות של ניסיון ההפיכה הכושל ביולי 2016.

אולי זה לא מפתיע, אבל טיוטת הדו''ח משקפת היטב את היד הקשה של מפלגת הפיתוח והצדק (AKP) השלטת, ורבות מהשאלות נותרו ללא מענה.

הורטאש כתבה שבטיוטת הדו''ח "ניכרת האסטרטגיה של המפלגה להמעיט באחריות שיש לה עצמה להתבססותם של חברי תנועת גילן בכל שדרות החיים במדינה. על פי הדו''ח, את תנועת גילן חיזקו כל הממשלות שקדמו ל-AKP מאז שנות השבעים. בדו''ח נטען שחברי תנועת גילן זכו לתמיכתו של ארגון הביון הלאומי (MIT), וכן לתמיכתם של ארה"ב והסי-איי-איי. קשריו של גילן עם ארה"ב נדונים בדו''ח בהרחבה, כולל הטענה שילדיהם של קרובי משפחתו של הנשיא ברק אובמה בקניה זכו להירשם חינם לבתי הספר של תנועת גילן במדינה האפריקאית. קשריה של AKP עצמה עם תנועת גילן נזכרים רק פעם אחת, בהצהרה שגילן ביקש ליצור לעצמו דימוי של אדם המקורב לממשלה, לאחר עלייתה של AKP לשלטון ב-2003. ואולם הדו''ח מכיל גם כמה הודאות שערורייתיות. המקורות הפיננסיים העיקריים של תנועת גילן, לדוגמה, רשומים כתמריצים ממשלתיים, כמכרזים ציבוריים וכמענקים עירוניים. על פי הדו''ח, הזוכים ברבים מהמכרזים הציבוריים היו אנשי עסקים ששילמו שוחד לגילן. בדוח נכתב שחסידי גילן, או מה שמכונה חברי 'הקהילה', צריכים היו להיקרא 'ארגון טרור' אחרי 2013, אז נפרדו דרכיהם של ארדואן ושל גילן. הגדרה זו היא הטיעון העיקרי שיכול לעזור ל-AKP להציל את עורו במשפטים הקרובים".

באיראן חוגגים את "הניצחון על הטרור" בחאלב

עלי האשם דיווח השבוע כי למרות העלות הגבוהה של הקמפיין בחאלב, ניצחונו של המשטר הסורי גרם למנהיגי איראן להרגיש שצדקו.

לאחר שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-25 בדצמבר, אמר נשיא איראן חסן רוחאני: "הניצחון שלח לטרוריסטים את המסר שהם לא ישיגו את מטרותיהם", ותמך במשא המתן הצפוי עם הסורים בקזחסטן.

האשם כתב על המחיר הכבד של המערכה, והוסיף: "ארבע שנות לחימה בחאלב רוששו את הציר שמובילה איראן יותר מכל התנגשות באזורים אחרים בסוריה. גם ללא ספירה מדויקת, די אם נאמר שמאות לוחמים פרו-איראניים נהרגו בקרבות; עם ההרוגים נמנים גם קצינים בכירים הן במשמרות המהפכה האיסלאמית של איראן והן בחיזבאללה".

לדברי האשם, איראן ובנות בריתה גם נהנו מהשינוי הבינלאומי והאזורי ביחס למלחמה בסוריה. "מבחינת הקואליציה שנלחמה לצדו של [נשיא סוריה בשאר אל-]אסד, לא היו שום חששות מהחלטות שישנו את כללי המשחק, בכל מה שקשור לקהילה הבינלאומית. ארה"ב עסוקה בחילופי הממשל, ולא יכולה לעשות דבר למעט פרסום של הודעות גינוי. היחסים הגרועים בין טורקיה למדינות המערב מובילים אותה יותר ויותר לחיקן של רוסיה ושל איראן; כתוצאה מכך, עשויה אנקרה להיות מעורבת גם בפתרון הדילמה בחאלב, ולאחר מכן במאמץ להשיג הפסקת אש כלל-ארצית שתוביל ליציבות. המצב הנתון דומה גם בצד האופוזיציה, וזה אומר שלתבוסה בחאלב יהיו השלכות קשות מאוד על מעמדם ועל המורל של הסורים המתנגדים למשטר. מדינות האזור התומכות באופוזיציה שמרו על מרחק, והעדיפו לחכות ולראות כיצד יגיב הממשל החדש בוושינגטון למשבר בסוריה. אין בכך כדי לומר שהן נסוגו לגמרי מהזירה, אלא שזו השעה להערכה מחודשת ולהחלטה האם להיות חלק מהאסטרטגיה הכוללת, או שמא ליזום אסטרטגיה נפרדת".

עדנאן אבו עמאר כתב שקשרי איראן וחמאס, המתוחים ממילא, עלולים להידרדר עוד יותר בגלל חאלב. בחמאס תמכו בארגונים החמושים שנלחמים במשטר הסורי, ואף יזמו חקירה נגד תנועת חרכת א-צאברין, שפועלת בעזה ומזוהה עם איראן. גם בחמאס מקבלים מימון מאיראן, אבל היחסים ביניהם החמיצו בעקבות המלחמה בסוריה.

האשם מסכם וכותב שהצעדים הבאים בסוריה עשויים לכלול התקדמות לקראת פתרון דיפלומטי. לדבריו, "נדמה שאם טורקיה, איראן ורוסיה יאחדו כוחות, עשוי להיפתח פרק חדש שיכלול שימוש רב יותר במילים מאשר בקליעים, פרק חדש שבו הפוליטיקה תהיה לכלי שיהפוך את המאבק נגד אסד לניסיון מרד חלש הרבה יותר. ייתכן שאסד צריך להודות לאויביו - מבית ומחוץ - על שהיו מפולגים כל כך במאבק שלפחות בהתחלה נראה כמו הזדמנות נדירה לאחד את כל הכוחות המתנגדים לו".

נמצא ב: aleppo, recep tayyip erdogan, iranian influence, iran-russian relations, is, hassan rouhani, fethullah gulen, bashar al-assad
x