תקופת המעבר של טראמפ מתחילה ברגל שמאל

p
המחבר
אמילי גודין
בקצרה
הרכב הממשל של טראמפ מתגלה כשנת הגבר הלבן

וושינגטון – המעבר של דונלד טראמפ ממעמד של מתמודד מתלהם לזה של מנהיג העולם החופשי יצא לדרך השבוע בצעדים מקרטעים. טראמפ כבר גייס שורה של אישים שמרנים בולטים לתפקידי מפתח בממשל שבראשו הוא עתיד לעמוד – כפי שניתן לצפות מכל רפובליקני טיפוסי במעמד זה – אך נראה שלמגעיו הראשונים עם מנהיגי העולם לא הקדיש הנשיא הנבחר תשומת לב יתרה.

הניו יורק טיימס מדווח שאלה מבין ראשי המדינות שביקשו לשוחח אתו נאלצו ליזום את הקשר בעצמם. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצליחו ליצור אתו קשר טלפוני. לעומת זאת, על ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול היה להשקיע קצת יותר מאמץ וכדי להשיג את מספר הטלפון של הנשיא הנבחר, פנה לשגריר ארצות הברית בארצו לעזרה. השגריר האמריקני יצר קשר עם שחקן הגולף האוסטרלי הנודע גרג נורמן, ידיד של טראמפ משכבר, והלה מסר לשגריר את מספר הטלפון הנייד האישי של טראמפ. כך מדווח אתר התקשורת האמריקני BuzzFeed.

המאמץ והפנייה לחברו הטוב נשאו חן כנראה בעיני טראמפ והוא קיבל את הפנייה מראש הממשלה האוסטרלי בשמחה, אך השיחה בת 15 הדקות בין השניים התנהלה על קו טלפון לא מאובטח – בינתיים, קו הטלפון הפרטי של טראמפ. המפגש הראשון שלו פנים-אל-פנים עם מנהיג זר נערך עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה, אך בניגוד לכללי הטקס וללא כל הסבר מצידו, טראמפ הביא אתו את בתו איוונקה לפגישה.

מכל מקום, האתגרים הניצבים בפני הרפובליקנים הם אתגרי תקופת המעבר והעברת הסמכויות הנשיאותיות. הדמוקרטים, מנגד, עדיין מלקקים את הפצעים ומנסים, זה השבוע השני ברצף, לעכל את תבוסתם בבחירות ולחשב את צעדיהם העתידיים כמפלגה. הקונגרס נותר בשליטתם של הרפובליקנים, וגם הבית הלבן יעבור לידיהם בקרוב. ואם טראמפ אכן יפעל כפי שהצהיר קודם היבחרו וימנה שופטים כלבבו לבית המשפט העליון, גם הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר בארצות הברית תעבור לשליטת הרפובליקנים.

הליברלים לא חזו אף אחת מהתפתחויות אלה. שנת הבחירות של 2016 הייתה אמורה להיות שנת האישה – עם הילרי קלינטון כמועמדת המועדפת לזכייה בנשיאות; שבע נשים דמוקרטיות אחרות שהתמודדו על מקומות בסנאט; וסיכוי לבחירתה של ננסי פלוסי כיושבת ראש הבית הנבחרים, תפקיד שבו כיהנה בעבר.

המציאות טפחה על פניהם, וזו הפכה להיות שנת הגבר הלבן.

הילרי הייתה אמורה לנפץ את תקרת הזכוכית הגבוהה ביותר והקשה לניפוץ מכולן. אך היא הפסידה לאיל נדל"ן, כוכב תוכניות ריאליטי טלוויזיוניות חסר כל ניסיון פוליטי. שבע הנשים שהתמודדו על מושבים בסנאט היו אמורות לסייע למפלגה הדמוקרטית להשיב לעצמה את השליטה בבית העליון של הקונגרס. אך רק ארבע מהן זכו במרוץ והרפובליקנים הצליחו לשמור על שליטתם בו. הדמוקרטים החמיצו גם את ההזדמנות לחזור ולזכות בשליטה בבית התחתון של הקונגרס, ומבין 31 המושבים שהיה עליהם להשיג כדי להבטיח את שליטתם בביתהנבחרים זכו במושבים ספורים בלבד.

וכך, כל שנותר לדמוקרטים הוא לעמוד בצד המסלול ולצפות בטראמפ מתחיל במלאכת הרכבת הממשלה הבאה. זו מעולם לא הייתה משימה קלה, אף לא לבעלי ניסיון פוליטי. התזמון קריטי בהקשר זה, כפי שמדווחת כתבת ריאל קליר פוליטיקס אלכסיס סימנדינג'ר. ואכן, צוות המעבר של טראמפ לא מתמהמה וכבר החל לפעול.

כמועמד שהוטחה בו ביקורת חריפה בשל התבטאויותיו הוולגריות והפוגעניות כלפי נשים וכמי שעורר לא מעט חששות באשר ליחסו למיעוטים, טראמפ מוכיח במינויים הראשונים שלו שבכוונתו להישאר נאמן לגישה המתריסה שאפיינה אותו במהלך המרוץ. אנשי המפתח שבהם בחר להקיף את עצמו הם כולם גברים לבנים, שמרנים מושבעים ובני בריתו הנאמנים.

בראשית השבוע האחרון הכריז טראמפ על מינויו של ריינס פריבוס כראש סגל הבית הלבן בממשלו ועל בחירתו של סטיב באנון לכהונת יועץ בכיר לנשיא. ביום שישי הודיע טראמפ על המינוי הראשון שלו לקבינט וכן על שורה של מינויים לתפקידים רמי דרג אחרים: הסנטור ג'ף סשנס נבחר לכהן כתובע הכללי של ארצות הברית; חבר בית הנבחרים מייק פומפאו יעמוד בראש סוכנות הביון המרכזית (ה- CIA); ומייקל פלין, שפרש לגמלאות כלוטננט גנרל בצבא ארצות הברית, ישמש כיועץ לביטחון לאומי.

ראויה לתשומת לב העובדה שטראמפ נוטה לבחור יועצים שדעותיהם כדעותיו. כתבות ריאל קליר פוליטיקס אלכסיס סימנדינג'ר וקייטלין יואי-ברנס מציינות ש"בחירותיו של טראמפ משקפות את ההערכה שהוא רוחש לנאמניו – או, לכל הפחות, לאלה מביניהם שדעותיהם עולות בקנה אחד עם הקו הביקורתי שנקט במהלך מסע הבחירות שלו ביחס למדיניות הנשיא אובמה."

הן מוסיפות ומציינות: "עד עתה, נראה שטראמפ שם את מבטחו בשועלי הקרבות הוותיקים בוושינגטון, אם כי לא אחת אמר שהבירה האמריקנית זקוקה לאנשים בעלי דעות לא שגרתיות וחשיבה חדשנית, מחוץ למעגל המצומצם של יודעי דבר, כדי להחזיר את אמריקה לגדולתה. כאשר הכריז על המינויים הראשונים לממשלו, הדגיש דווקא את העבר המקצועי המרשים של נבחריו ואת הניסיון העשיר שרכשו במוקדי הכוח בוושינגטון.

"טראמפ גם נוטה להעדיף גברים לבנים לתפקידי מפתח בממשלו, אם לשפוט לפי חמשת המינויים הראשונים שלו והמועמדים הנוספים למשרות שעדיין לא אוישו בממשלתו העתידית ובבית הלבן ששמותיהם מוזכרים שוב ושוב בערוצי החדשות השונים."

שון ספייסר, יועץ התקשורת הבכיר של טראמפ, דוחה בתוקף את השמועות וההערכות האלה. בשיחה טלפונית עם כתבים בבוקר יום שישי טען ספייסר שהפגישה שקיים הנשיא הנבחר עם אישים כמו מושלת קרוליינה הדרומית ניקי היילי ופגישתו המתוכננת עם מיט רומני, שתקפו שניהם את טראמפ בעבר, מעידות שהנשיא הנבחר מבקש למנות את האנשים הטובים והמבריקים ביותר שבכוחם להניע את אמריקה קדימה, בין שהם תמכו בו בעבר ובין שהם נמנו עם מבקריו.

אולם, המועמדים הראשונים שטראמפ בחר לכהן בממשלו מגיעים כולם מחוג נאמניו הקרובים.

בהקשר זה ראוי לציין כי בשנת 2008 מינה הנשיא הנבחר דאז ברק אובמה "צוות של יריבים" כחברי הקבינט שלו, ובהם היריבה המרה ביותר שלו – מי שהתמודדה נגדו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון – שבה בחר לתפקיד מזכירת המדינה.

סשנס ופלין הפגינו את נאמנותם לטראמפ לכל אורך הדרך, עוד מראשית מסע הבחירות שלו. בעקבות עימות הבחירות שבו הבטיח המועמד הרפובליקני, לקול תרועות הקהל, להעמיד את קלינטון למשפט ולהשליך אותה לכלא – מי שיעמוד בראש המחלקה שתוביל חקירה נגד קלינטון, אם וכאשר חקירה כזו תיערך, יהיה התובע הכללי המיועד סשנס. עם זאת, בוועידת המפלגה הרפובליקנית שנערכה באולם הספורט Quicken Loans Arena שבקליבלנד ביולי האחרון, כאשר קריאות הקהל המתלהם מהדהדות ברקע, סירב סשנס לומר אם אכן לדעתו מקומה של קלינטון מאחורי סורג ובריח. כך או כך, הסנטור מאלבמה היה הראשון מבין עמיתיו הרפובליקנים בבית העליון שתמך בטראמפ בפומבי, והוא ידוע זה מכבר כמי שלדעותיו יש משקל רב בעיני הנשיא הנבחר.

פלין יכהן כיועצו הבכיר של טראמפ בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לאומי – תפקיד קריטי כשמדובר בנשיא חסר כל ניסיון בתחומים אלה. עמדותיו הבלתי מתפשרות של פלין ביחס לאסלאם ולמוסלמים מעוררות מחלוקת ומפנות אליו את חצי הביקורת, והדבר נכון גם לגבי קשריו ההדוקים עם רוסיה. מינויו הוא אות לכך שטראמפ יאמץ קרוב לוודאי קו נוקשה במדיניות החוץ שלו.

דוברו של טראמפ ג'ייסון מילר הגן על המינוי בתדרוך טלפוני לתקשורת בבוקר יום שישי. לדבריו, הנשיא הנבחר תומך בגנרל לשעבר בכל לב. מילר ציין שפלין נחשב לאחד הגנרלים וקציני המודיעין המוערכים ביותר של דורו.

ובאשר לפומפאו, הוא היה תחילה מתומכיו של מרקו רוביו, אך בהמשך הדרך הצהיר רשמית על תמיכתו בטראמפ. חבר בית הנבחרים מקנזס ידוע כמקורב לסגן הנשיא הנבחר מייק פנס, ובמפגש עם נציגי התקשורת לאחר עימות הבחירות בין המתמודדים על תפקיד סגן הנשיא, יצא להגנתו של פנס ושיבח את הופעתו. במסגרת תפקידו כחבר בוועדת המודיעין של בית הנבחרים היה ממבקריה החריפים של הילרי קלינטון על רקע תפקודה באירועי מתקפת הטרור בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי בשנת 2012, שגבו את חייהם של ארבעה אזרחים אמריקנים.

סבב המינויים הבא לקבינט של טראמפ צפוי אף הוא להיות סימן לבאות, לא פחות מקודמו. שלושה תפקידי מפתח עדיין לא אוישו: מזכיר המדינה, מזכיר ההגנה ושר האוצר של ארצות הברית.

ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, שהשתתף באופן פעיל במסע הבחירות של טראמפ והיה אחד מסנגוריו הנמרצים ביותר לאחר חשיפת קלטת "Access Hollywood" השערורייתית, הינו המועמד המוביל פי השמועות לתפקיד מזכיר המדינה. אישים אחרים ששמותיהם עלו בהקשר זה הם, בין היתר, שגרירה לשעבר של ארצות הברית באומות המאוחדות ג'ון בולטון, ניקי היילי, הסנטור בוב קורקר ומיט רומני.

עם המועמדים לתפקיד שר האוצר נמנים בנקאי גולדמן סאקס לשעבר סטיבן מנוחין וחבר בית הנבחרים ג'ב הנסרלינג. מועמדים אפשריים לתפקיד מזכיר ההגנה הם הסנטור לשעבר ג'ים טאלנט והסנטור טום קוטון.

גם רשימת מועמדים זו מורכבת ברובה מגברים לבנים. כמה נשים הוזכרו כמועמדות למשרות זוטרות יותר בקבינט: שרה פיילין הוזכרה כמועמדת לראשות משרד הפנים; מישל רי, הוזכרה כמועמדת לשרת החינוך; וכאמור, היילי הוזכרה כמועמדת אפשרית לראשות מחלקת המדינה. נותר לנו רק להמתין ולראות האם היא אכן תזכה בתפקיד, אך ככלל, המשרות הבכירות מובטחות רובן ככולן לגברים.

נוכחותה של איוונקה טראמפ במפגש עם אבה מעוררת תהיות באשר להיבט אחר, יוצא דופן, של תקופת המעבר – ניגוד העניינים שבין תפקידו הפוליטי של טראמפ והאימפריה העסקית שלו. עדיין לא ברור כיצד מתכנן טראמפ לחצוץ בין השניים. לדברי אנשי צוותו, שלושת ילדיו הגדולים יקבלו לידיהם את השליטה בעסקיו ואילו אחזקותיו ינוהלו על ידי קרן נאמנות עיוורת. אולם, מומחים לאתיקה מטילים ספק בהסדר המוצע, שכן טראמפ עתיד לדעת בדיוק אילו מאחזקותיו מנוהלות באמצעות הקרן.

מאמר דעה שהתפרסם ביום שישי האחרון ב- Wall Street Journal מאיץ בטראמפ לממש את אחזקותיו ולהפקיד את תמורתן בקרן נאמנות עיוורת. וכך נכתב במאמר המערכת השמרני:

"אחת הסיבות לכך ש- 60 מיליון בעלי זכות בחירה בחרו בטראמפ היא הבטחתו לשנות את התרבות הוושינגטונית של קידום אינטרסים אישיים, ואם בדעתו לקיים את הבטחתו, עליו להקריב קרבן אישי ולהיות דוגמה ומופת כמנהיג. מדבריו של מר טראמפ עד כה עולה כי בכוונתו להמשיך ולהחזיק באימפריה העסקית שלו, אך להעביר את ניהולה לילדיו, ובכך טמונה סכנה פוליטית ... האפשרות הטובה ביותר העומדת בפני מר טראמפ היא לממש את חלקו בעסקיו."

בה בעת, הדמוקרטים אובדי עצות באשר להמשך דרכם כמפלגה, כפי שמדווחים כתבי ריאל קליר פוליטיקס קייטלין יואי-ברנס וג'יימס ארקין. התסיסה במפלגה כבר באה לידי ביטוי, בין היתר כאשר טים ראיין, נציגה הצעיר בבית הנבחרים, ערער על מעמדה של ננסי פלוסי כמנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית התחתון.

בסדרת מאמרים מנתח כתב ריאל קליר פוליטיקס שון טרנדי את ניצחונו של טראמפ: הוא דן בתפקיד המפתח שמילאו מצביעים לבנים בניצחונו; מראה שלא הסקרים כשלו בחיזוי התוצאה, אלא המומחים למיניהם [שפירשו אותם]; ולבסוף, סוקר את עליית כוחה של המפלגה הרפובליקנית לאורך השנים, עד להישגה המרשים ביותר מזה שמונה עשורים ולמעמדה החזק ביותר מאז שנת 1928. האנליסט דייויד ביילר תרם לניתוחים הסטטיסטיים שלאחר הבחירות של ריאל קליר פוליטיקס, כשהוא סוקר את ציבור הבוחרים של קלינטון מזה וטראמפ מזה, ובוחן כיצד טראמפ עיצב מחדש – או אולי לא – את מפת האלקטורים.

נמצא ב: us presidential elections, us foreign policy, republicans, donald trump, democrats, congress, cabinet

קארל מ' קאנון הוא ראש המשרד של ריאל קליר פוליטיקס בוושינגטון ועורך בפועל של קבוצת התקשורת של ריאל קליר פוליטיקס. הוא זכה בפרס העיתונות על שם ג'ראלד ר' פורד כהוקרה על הצטיינותו בדיווח עיתונאי, וכן בפרס על שם אלדו בקמן – שני הפרסים היוקרתיים ביותר המוענקים עבור סיקור עיתונאי של הבית הלבן. בעבר כיהן קארל קאנון, בין היתר, כעורך ראשי של האתר PoliticsDaily.com, כראש משרד Reader's Digest בוושינגטון וככתב ה- Baltimore Sun וה- National Journal בבית הלבן. בשנת 2007 שימש קארל קאנון כעמית מחקר במכון לפוליטיקה של אוניברסיטת הרווארד. הוא הנשיא לשעבר של אגודת עיתונאי הבית הלבן, וגם פרסם מספר ספרים.

אמילי גודין היא העורכת בפועל של ריאל קליר פוליטיקס. את ניסיונה העיתונאי רכשה בין היתר במערכת העיתון The Hill (המוקדש לסיקור הנעשה בגבעת הקפיטול) כמנהלת צוות מסעי הבחירות של העיתון. היא השיקה את בלוג הבחירות של העיתון, Ballot Box blog, ותרמה לגידול ניכר בתעבורת הרשת של האתר. היא החלה את הקריירה העיתונאית שלה בקו החם של ה- National Journal, וטיפסה במעלה סולם הדרגות מתפקיד מתמחה לזה של עורכת בכירה. אמילי גודין נכחה בשבע ועידות של מפלגות פוליטיות, וסיקרה ארבעה מרוצי בחירות לנשיאות ו- 13 מחזורי בחירות לסנאט ולבית הנבחרים של ארצות הברית.

x