הובלת העצרת לזכר רבין היא הדבר הטוב ביותר שקרה לעבודה
המפלגה שמתרסקת בסקרים זכתה בהזדמנות פז לחזור לאג'נדה המדינית שלה בעצרת הזיכרון לרצח רבין, וליצור בידול משמעותי מהליכוד ומיאיר לפיד. השאלה היא כמה אומץ יהיה ליו״ר הרצוג כדי לדבר על חזון השלום של רבין, ולהפסיק לקרוץ לימין.
ההחלטה הזריזה שקיבל יו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, לקחת אחריות על קיום העצרת השנתית לציון רצח רבין, היא הדבר הנכון והמתבקש עבור מפלגה שאיבדה בשנים האחרונות את דרכה והפקירה במובנים רבים את מורשת מנהיגה שנרצח.
בתחילת השבוע (30 באוקטובר) פורסם כי בשל העדר מקורות מימון, לראשונה מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995, לא תתקיים העצרת הגדולה לזכרו בכיכר שנקראה על שמו בתל אביב. ב-15 השנים הראשונות אחרי הרצח מרכז רבין הפיק את העצרת. בחמש השנים האחרונות, הארגון הארצי של תנועות הנוער תפס פיקוד. בשנים האלה העצרות נשאו גוון א-פוליטי, ופוליטיקאים אף הודרו מהן בניסיון להפוך את הרצח לזיכרון קולקטיבי שימין ושמאל יחיו איתו בשלום.
המארגנים הלכו בין הטיפות של התקינות הפוליטית, בעיקר בשנים שבהן התהליך המדיני עם הפלסטינים, אחד מעמודי התווך של מורשת רבין, הפך לעניין מאוס ומייאש עבור ציבור רחב, וככל שכוחה הפוליטי של מפלגת העבודה, ביתו הפוליטי של רבין, הלך והתכווץ.
