מה תעשה ישראל? הרוסים חזרו לשלוט בחזית הצפונית
מבחינת ישראל, רוסיה מתפקדת כרגע כמרכיב המרכזי ב"ציר הרשע", הכולל את איראן, סוריה וחיזבאללה. הנוכחות הצבאית הרוסית המתעצמת במזרח התיכון וטווח הכיסוי העצום של הטילים הרוסיים מאתגרים את היערכות צה"ל למלחמה נוספת בלבנון.
במשך עשרות שנים נהנתה ישראל מעליונות אווירית מכרעת מול כל יריבותיה במזרח התיכון. חיל האוויר הישראלי, ללא ספק החזק ביותר במזרח התיכון ואחד המתקדמים בעולם, נהנה במשך עשרות שנים ממונופול כמעט מוחלט מול כל השחקנים הנוספים באזור.
מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים [1979] ויציאתה של זו ממעגל האיבה מול ישראל, פועל חיל האוויר הישראלי בחופשיות מוחלטת, שהגיעה לשיאה בהפצצת הכור הגרעיני העירקי (מבצע אופרה) בשנת 1981, הפצצת הכור הגרעיני הסורי (על פי פרסומים זרים) בשנת 2007, הפצצות רבות של שיירות נשק שנעות מסוריה לכיוון לבנון בשנים האחרונות, הפצצות דומות בסודן (לפי פרסומים זרים) ופעילות נוספת, חשאית, כמעט בכל מקום בו נמצא אינטרס ישראלי כזה או אחר.
בחודשים האחרונים [2016] מתעוררת ישראל למציאות שונה ומטרידה: חופש הפעולה המוחלט של חיל האוויר תלוי כעת בגורם זר, שאינו בשליטתה של ירושלים. מה שהחל כסיוע נקודתי למאמצי ההישרדות של משטר אסד, הפך לאחרונה לנוכחות צבאית רוסית מאסיבית על הגדר הצפונית של ישראל.
בכל הקשור לשליטה האווירית, הרוסים הידקו לאחרונה עד מאוד את אחיזתם במרחב, ונכון להיום אין בישראל מטוס קרב שיכול להמריא מבלי שנורה כלשהי תהבהב בבסיס הגנה אווירית רוסי בטרטוס (עיר נמל גדולה בסוריה) או על ספינה רוסית בים התיכון.
