ביום שישי, 22 במארס 2013, עזב הנשיא ברק אובמה את ישראל בתום שלושה ימי ביקור מוצלחים בירושלים וברמאללה. מאמץ אדיר הושקע אז, בצד האמריקאי והישראלי גם יחד, בהצלחת הביקור הזה, שאמור היה להוציא את אובמה ונתניהו לתקופה חדשה, טובה יותר, מהאסון המתגלגל בארבע השנים שקדמו לה.
הדובדבן שבקצפת אמור היה לקרות ברגעים האחרונים של הביקור. נתניהו, שעבר ריכוך אמריקאי כבד, אמור היה להתקשר לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ולהתנצל בפניו על פרשת ה"מאווי מרמרה", בה הרגו לוחמי הקומנדו הימי הישראלי עשרה אזרחים טורקים שניסו לפרוץ את הסגר הימי על עזה כשלוש שנים קודם [מאי 2010]. אובמה אמור היה להיות השושבין של השיחה, שתתקיים בתיווכו ובנוכחותו מקרוואן תקשורת מיוחד שהותקן בנמל התעופה בן-גוריון, דקות לפני המראת "אייר פורס 1" בחזרה הביתה.
