דילוג לתוכן העיקרי

בין טורקיה לארמניה, בין מוסר ופוליטיקה

החיזור אחרי הרודן ארדואן וההתעלמות מגורלם המר של הכורדים - כמו העובדה שישראל טרם הכירה בטבח בארמנים כרצח עם - ממחישים את הזיכרון הקצר ואת קוצר הראות של ממשלת נתניהו
Turkish demonstrators stage a protest against approval of a resolution by Germany's parliament that declares the 1915 massacre of Armenians by Ottoman forces a "genocide" in front of the German Embassy in Ankara, Turkey, June 3, 2016. REUTERS/Umit Bektas - RTX2FHV5
קראו 

שתי ידיעות חשובות פתחו את מהדורות החדשות ביום חמישי (2 יוני) בערב. תחילה דווח שהפרלמנט הגרמני החליט להכיר בטבח הארמנים במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים העותמאנים, כרצח עם (ג'נוסייד). ההחלטה התקבלה ברוב קולות של חברי הפרלמנט מכל המפלגות, ובראשם נציגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית בהנהגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל. בתגובה לכך החזירה אנקרה את שגרירה בברלין להתייעצויות. הידיעה השניה בישרה על פריצת דרך במשא ומתן בין ישראל לטורקיה, ליישוב משבר המרמרה והקלות בסגר על עזה. בירושלים מעריכים שהשגריר הטורקי יוחזר בקרוב לתל אביב.

בתגובה להחלטת הפרלמנט הגרמני האשים שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו את גרמניה ב"הכפשה חסרת יסוד״ של ההיסטוריה של עם אחר. הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו שגרמניה עושה זאת כדי "לסגור את העמודים האפלים בהיסטוריה״ שלה. מדינת היהודים, זו שההיסטוריה של גרמניה רוויה בדמם של בני עמה, מסתפקת במונח הצמחוני יותר,"טרגדיה", ביחסה לאסונו של העם הארמני. זאת אף זאת, ישראל גייסה את יהדות ארה"ב לסיכול ממוקד של הכרה אמריקאית בג'נוסייד שהטורקים ביצעו בארמנים.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.