ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא היום הרגיש ביותר בישראל. ביום הזה הישראלים שוכחים את הפוליטיקה והמחלוקות הקורעות את העם בימים רגילים, ומתעטפים בתחושת יגון קולקטיבית. אבל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לא נרתע וכלל בנאומו בטקס הזיכרון [11 במאי] גם אמירות מעוררות מחלוקת, השייכות לוויכוח הציבורי-קולני הניטש לאחרונה בינו לבין שאר דוברי ומנהיגי הימין בישראל. "אבוי לנו אם נאבד את דרכנו וערכינו...המקודשים, המלווים אותנו שנות דור. התפשרות עליהם עלולה לדרדר את ישראל לתהום", אמר, והוסיף כי צריך להבין את מגבלות הכוח, "להקפיד על טוהר הנשק וצלם אנוש, לא לאבד עשתונות...ולעקור מהשורש גזענות, אלימות, תקיפות מילוליות ופיזיות של נשים והדרת האחר".
הנאום הזה עבר בשקט יחסי. למחרת חגגה ישראל את עצמאותה בזיקוקים, דגלים ומנגלים, חיל האוויר ביצע מטס בשמי הארץ וראש הממשלה נתניהו הפתיע את כולם כשהודיע שהוא תומך בחידוש מסורת המצעדים הצבאיים של צה"ל בירושלים בימי עצמאות. מסורת מצעדי צה"ל נפסקה ביום העצמאות 1973, חודשים ספורים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים. יוזמתו של נתניהו לחדש את המצעדים נתפסה כעוד הצהרה לאומנית-ימנית שבאה לרצות את האלקטורט הישראלי שנודד ימינה בהתמדה בשנים האחרונות.
