הסערה המדינית שפרצה ביום ראשון (1 במאי), בעקבות הדיווח ב"דר שפיגל" על ייאושה של הקאנצלרית אנגלה מרקל מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהמשך הבנייה בהתנחלויות, אינה פוגעת בו פוליטית, אלא ההפך. כל מי ששוחח בשנתיים האחרונות עם בכירים בממשל הגרמני יודע שהדיווח בדר שפיגל, שבינתיים הוכחש ורוכך על ידי גורמים בסביבתה של הקאנצלרית, משקף היטב את המציאות. בגרמניה, בת בריתה החשובה ביותר של ישראל באירופה, מרגישים שנתניהו מוליך אותם שולל ומתייחס אליהם כאל מובן מאליו בזמן שהוא ממשיך לחזק את מפעל ההתנחלויות.
את הדברים האלה פוליטקאים ישראלים בכירים - גם בימין - שומעים כבר תקופה ארוכה. הם נשמעים כמו קריאת מצוקה מצד ידידת אמת של ישראל שמחויבת ליחסים האלה בעבותות של מחויבות היסטורית ורגשות אשם. לכן הדיווח בעיתון הגרמני לא התקבל בהפתעה. הוא נראה כהמשך ישיר לקולות הייאוש שכבר נרשמו, וכעוד עליית מדרגה בלחץ על ישראל להתניע מחדש תהליך מדיני עם הפלסטינים, או לכל הפחות לעצור את הבנייה בגדה המערבית.
