בשבוע שעבר נכנסה משלחת קטנה לאוהל האבלים של משפחת עמאר בכפר הדרוזי ג'וליס. הם לחצו את ידיהם של קרובי משפחתו של תת-אלוף מוניר עמאר, שנהרג בתאונת מטוס (25 במארס), ואמרו שהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) שלח אותם להביע את תנחומיו על מותו הטראגי של יקירם. אין זה דבר של מה בכך: עמאר היה ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון - האיש שמייצג בפני הפלסטינים את שלטונות הכיבוש הישראלי, זה שבין שאר עיסוקיו חותם על צווי הריסה של בתי פלסטינים בשטחי C (בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית).
האירוע הזה מצטרף לשורת צעדים שההנהגה ברמאללה עושה באחרונה בהתייחס לחברה הישראלית: ראיונות מלטפים של אבו מאזן לתקשורת הישראלית, הזמנת מעצבי דעת קהל לסעוד על שולחנו במוקטעה ופעילות משותפת עם ארגונים ישראלים-פלסטינים כמו יוזמת ז'נבה. במקביל, סקרי דעת קהל עדכניים מראים שהציבור היהודי בישראל מוסיף לצעוד ימינה, הרחק ימינה.