עשרות אלפים מתושבי רצועת עזה, פלסטינים שעבדו בישראל, נושאים עד היום את צלקות מחסום ארז. "מחסום המוות", נהגו לכנותו, כי הדרך לישראל דרך המעבר הצפוף הייתה כרוכה בסכנת חיים. מאות נזקקו לטיפול רפואי כי נחנקו או נרמסו בקרב האכזרי שנאלצו לעבור כדי לשרוד את הדוחק לאורך אמצעי הבידוק המיושנים שהיו אז במעבר. הפציעות היו אז עניין שבשגרה. אין פועל פלסטיני שיצא מעזה לעבודה בישראל ולא חווה את תלאות המעבר הזה, כשהסיוט הגדול מכולם היה הקרוסלות הצרות הידועות לשמצה - מחסומי מתכת מסתובבים שדרכם עברו הפועלים לצד הישראלי.
לפני כעשור [2004] הגעתי למחסום ארז עם צוות צילום. התמונות וצילומי הוידאו שצילמנו בלילה ההוא חוללו זעזוע עמוק בקרב צופי הטלוויזיה ומקבלי ההחלטות בישראל. צוות הצילום ואני ניצלנו רק בקושי מרמיסת ההמון שהתנפל על הקרוסלות המסתובבות, בעוד אלפי פלסטינים מנסים לחצות את הגבול בזמן כדי לא להפסיד יום עבודה. טיפסנו על גג המחסום המסתובב וההמון שעט מתחתינו. חיילי צה"ל שהיו מוצבים במקום שלטו בלחיצת כפתור על המחסום, ומדי פעם אפשרו לקבוצה קטנה של פועלים להידחק לתוך שבילי המעבר הצרים המובילים אל הקרוסלות. מי שלא היה מהיר מספיק כדי להשתחל לצד השני עלול היה להילכד בין הברזלים שבצדי המעבר. שני פועלים פלסטינים נמחצו כך למוות בשנת 2004, ומאות נפצעו במהלך השנים בדרגות פציעה שונות. רמיסה, חבלה והשפלה יומיומית היו שגרת חייהם של רבבות מתושבי עזה, אשר עבודה בישראל הייתה האפשרות היחידה שלהם להתפרנס.