שר הביטחון הישראלי, משה (בוגי) יעלון, עולה בדרך כלל לכותרות בתקשורת הבינלאומית בעקבות הסתבכויות לשוניות מוזרות. יעלון לא עשה לעצמו שם של רודף שלום ונחשב לאחד הכוחות שסייעו לראש הממשלה בנימין נתניהו להתגבר על "מתקפת השלום" של ממשל אובמה בניצוחם של ג'ון קרי ומרטין אינדיק בשנים 2014-2013. יעלון היה רוב חייו איש תנועת העבודה, אבל בעקבות תפקידו כראש אמ"ן בצה"ל עבר תהליך של התפכחות. הוא מאלה הסבורים שהסדר קבע ושלום אמת בין ישראל לפלסטינים אינו אפשרי בדורנו, או לפחות לא בשנים הקרובות.
אחרי שאמרנו את כל זה, יעלון מתגלה בשנה האחרונה כאחד הכוחות השפויים האחרונים בממשלת הימין הקיצוני שהקים נתניהו. זה מתחיל בעמידתו האיתנה לצד ערכי הדמוקרטיה ונגד הניסיונות החוזרים ונשנים של הימין הקיצוני הישראלי לפגוע בה; זה נמשך ביציאתו חסרת הפשרות נגד תופעת "תג מחיר" שהתנפחה לממדים מבהילים, שהגיעו לשיאי שפל ברציחתו של הנער הערבי מוחמד אבו חדייר [יולי 2014] ובשריפת משפחת דוואבשה בכפר דומא [יולי 2015]. יעלון הוא זה שהגדיר את קבוצות השוליים הללו בשם "טרור", ואישר לשירות הביטחון הכללי, לראשונה, להשתמש באמצעי חקירה הנשמרים רק נגד טרוריסטים ערבים.