לכאורה, הודעת שירות הביטחון הכללי על ממצאי חקירתו של הקטין הפלסטיני שרצח את דפנה מאיר בישוב עתניאל ב-19 בינואר [2016], הייתה סטנדרטית. המחבל, בן 15, מהכפר בית עמרא הסמוך לחברון, נעצר למחרת הרצח בביתו בכפר. הוא הצליח לחדור לעתניאל ולהימלט ממנה ללא הפרעה, אך חוקרי השב"כ הגיעו אליו תוך 24 שעות.

באופן חריג, נמסרו בהודעת השב"כ פרטים על מה שגרם לנער הפלסטיני לבצע את הפיגוע: "מחקירתו בשב"כ עולה כי במהלך התקופה שקדמה לפיגוע הרצח צפה הקטין בשידורי הטלוויזיה הפלסטינית, אשר הציגו את ישראל כמי ש'הורגת צעירים פלסטינים'. עוד עלה כי ביום הפיגוע, ובהשפעת התכנים אליהם נחשף בטלוויזיה הפלסטינית, החליט הקטין לבצע פיגוע דקירה במטרה לרצוח יהודי. לנוכח סמיכות היישוב עתניאל למקום מגוריו, החליט הקטין לבצע את הפיגוע בעתניאל".

כאמור, לכאורה הודעה סטנדרטית. במציאות, כל מילה בהודעה הזו נוסחה בקפידה. העובדה כי הקטין הפלסטיני צפה בהסתה של הטלוויזיה הפלסטינית ובעקבותיה החליט לרצוח יהודים מודגשת פעמיים בטקסט, בזו אחר זו.

כמה ימים לפני כן [20 בינואר], פורסמו בתקשורת הישראלית נתונים על מחקר שנערך על ידי מומחי מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש), ממנו עולה שההסתה אינה הגורם העיקרי שמוציא צעירים פלסטינים בגילאי 11, 13, 15 ו-17 לרצוח יהודים ולאבד גם את חייהם. המחקר של אנשי המתפ"ש מציג נתונים מורכבים בהרבה, עם מאפיינים רבים ומשתנים, שמצביעים על תמונה הרבה פחות החלטית מזו שמציג השב"כ. מתברר כי בחלק מהמקרים המחבלים כלל לא נהגו לצפות בשידורי הטלוויזיה הפלסטינית. ובכלל, הרייטינג של הערוצים הפלסטינים הרשמיים נמוך מלכתחילה, וכמעט אפסי בקרב צעירים (כמעט כמו במערב). הצעירים הפלסטינים קשובים בעיקר לרשתות חברתיות ולסביבה הקרובה שלהם. פעמים רבות הם יוצאים לבצע פיגוע כדי לנקום את מותו בפיגוע של קרוב משפחה או חבר, פעמים אחרות מדובר במשבר נפשי (בשבוע שעבר רבה ילדה פלסטינית בת 13 עם משפחתה, לקחה סכין והסתערה על מאבטח ישראלי בענתות כדי להתאבד), באירוע חיצוני או בזעם פתאומי שגורם לאותם מחבלים בודדים להחליט לעשות מעשה שיביא, ככל הנראה, לאובדנם.