ישראל פולס

בכיר פלסטיני: הזנחת התהליך המדיני - ניצחון לפונדמנטליסטים

p
המחבר
בקצרה
לרשימת הקורבנות של דאעש אפשר להוסיף את התפיסה המדינית הבינלאומית שלפיה המפתח לייצוב המזרח התיכון הוא פתרון הסוגיה הישראלית-פלסטינית. בהנהגה הפלסטינים מיואשים: "הקמת מדינה תהיה ניצחון למתינות הערבית"

ההשקפה השלטת בקהילה הבינלאומית זה שנים רבות היא שהמפתח לייצוב המזרח התיכון הוא פתרון הסוגיה הישראלית-פלסטינית. אולם לאחרונה התפיסה המדינית הזו הפכה לעוד אחד מקורבנות הטרור של המדינה האיסלאמית (דאעש). הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה ארצות הברית והאיחוד האירופי, מעמידה את המאבק הצבאי והפוליטי נגד המדינה האיסלאמית במוקד המאמץ לייצוב האזור. הם יכולים להקים קואליציה אנטי-פונדמנטליסטית עם מדינות סוניות פרגמטיות כגון מצרים, סעודיה וירדן, מבלי לפתור תחילה את סוגיית המדינה הפלסטינית. ההנהגה הפלסטינית מתוסכלת מאוד מהתפתחות זו, ושוללת בתוקף את התפיסה שלפיה מאבקה אינו רלוונטי ליציבות האזור.

פקיד בכיר ברשות הפלסטינית אמר בשיחה שלא לייחוס עם אל-מוניטור כי הפלסטינים אינם קשורים בשום צורה לאיומי המדינה האיסלאמית או אל קאעידה, וכי בין לוחמי המדינה האיסלאמית ואל קאעידה לא התגלה ולו פלסטיני אחד ויחיד. "אנחנו, פתח, מייצגים פרגמטיזם ערבי, לא פונדמנטליזם. הקמת מדינה פלסטינית על יסוד קווי 67', חיים בשלום ובביטחון לצד ישראל, קבלת עידוד מהקהילה הבינלאומית – כל אלה יהיו ניצחון למתינות הערבית. הימנעות מעיסוק בסוגיית המאבק הפלסטיני בגלל הטרור של המדינה האיסלאמית, אל קאעידה וחמאס מעניקה ניצחון לפונדמנטליסטים", הוא אמר. הגורם הסביר בהרחבה מדוע ההמונים הערבים רוחשים אהדה והזדהות לאחיהם (הפלסטינים) החיים בכיבוש, מה שמוביל לרגשות אנטי-מערביים עזים בקרב הערבים.

ואכן, יש נימוקים חזקים התומכים בטענה שפתרון של שתי מדינות לסוגיה הישראלית-פלסטינית רלוונטי ליציבות האזור. לאפיק כזה יהיו השלכות חשובות על החיים באזור בכמה מישורים:

ראשית, אף שממשלות ערב מייחסות כיום דחיפות פחותה למאבק הפלסטיני, ולכל היותר משלמות מס שפתיים לחתירה למדינה, דעת הקהל הערבית, כפי שהיא משתקפת כמעט בכל אמצעי התקשורת הערביים, רואה בפלסטינים קורבנות של ישראל ושל המערב. השקפה זו מתדלקת את התמיכה באידיאולוגיות פונדמנטליסטיות. פתרון של שתי מדינות יחזק את דעת הקהל הפרגמטית בציבור הערבי.

זווית אחרת היא סוגיית ירושלים המזרחית, שנעשתה לסמל ברוב מדינות ערב. הדעה הרווחת אצלן היא שישראל מנסה לכבוש את מסגד אל אקצא. לפתרון של שתי מדינות שבירתן המשותפת ירושלים תהיה השפעה ממתנת ברחוב הערבי.

יוזמת השלום הערבית של 2002 מעניקה לישראל הזדמנות לנרמל את היחסים עם רוב מדינות ערב, בצד פתרון של שתי מדינות על יסוד קווי 67'. פריצת דרך אזורית כזו תאפשר להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל נגד הקיצוניות הפונדמנטליסטית כאויב משותף. למעשה, בתקופת תהליך השלום שהתקיים בשנות ה-90 בעקבות הסכמי אוסלו כוננה ישראל יחסים דיפלומטיים עם שמונה מדינות ערביות, והדבר תרם ליציבות האזור.

נוסף על כך, במאזן הכוחות הפלסטיני הפנימי, היעדרו של תהליך שלום בר-קיימא מחזק את החמאס על חשבון פתח. לפי סקר של המכון הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים (PSR) מ-14 בדצמבר, שני שלישים מהציבור הפלסטיני תומכים בהתפטרותו של הנשיא אבו מאזן. במקרה כזה, לפי הסקר, איסמאעיל הנייה מחמאס יזכה בבחירות [לתפקיד יושב ראש הרשות הפלסטינית]. ההקצנה בדעת הקהל הפלסטינית משתקפת ברוב אמצעי התקשורת הערביים, והיא גם מתכון להתפרצות של אינתיפאדה אלימה בהיקף נרחב.

בהקשר זה, אינתיפאדה אלימה תגרור מעורבות פסיבית או אקטיבית של כל האזור בסכסוך בתמיכה בפלסטינים. סביר מאוד שכמה מקבוצות הטרור הפונדמנטליסטיות יצטרפו ללחימה בדרך זו או אחרת. מלבד חמאס, שיעמוד בראש האינתיפאדה, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמה גם עם חיזבאללה ועם המדינה האיסלאמית (שיתקפו מעזה או מרמת הגולן).

מערך זה של השלכות אזוריות מוכיח בבירור כי תהליך שלום דיפלומטי בר-קיימא חייב להיות חלק מכל אסטרטגיה אזורית למיגור הטרור.

את הנחת היסוד הזאת הדגיש באוזני אל-מוניטור מקור רם דרג ממטה האיחוד האירופי בבריסל. המקור, פקיד המקורב לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, אמר כי בבירות המרכזיות באירופה, ובייחוד בפאריז, אין ספק שתהליך לקראת פתרון של שתי מדינות חייב לעמוד על סדר היום של המאבק הבינלאומי בפונדמנטליזם. לפי אותו מקור, גם הממשל האמריקאי מבטא עמדה דומה בשיחותיו עם בריסל. פקיד האיחוד האירופי הוסיף ואמר: "הסוגיה הפלסטינית עדיין תופסת מקום חשוב במדיניות הביטחון האזורית של המערב. הבעיה היא שבשל מדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל הנוכחית, איש במערב אינו מאמין כי פתרון של שתי מדינות הוא בגדר אפשרות מעשית".

נמצא ב: two-state solution, peace process, middle east peace, mahmoud abbas, israeli-palestinian conflict, is, hamas, fatah

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x