אם לשפוט על פי דוברה האישי של משפחת נתניהו, העיתונאי הבכיר לשעבר ניר חפץ, מדינת ישראל נמצאת בצרות גדולות. חפץ הופיע בליל שבת האחרון [25 בדצמבר] בפאנל יום שישי בערוץ 2. הוא הוזמן לשם כדי להגיב על טענות בדבר לחצים על היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיקי החקירה הרבים נגד משפחת נתניהו המתעכבים על שולחנו (ביבי טורס, פרשת הבקבוקים, החשמלאי ביום כיפור, רהיטי הגן). בשיחה באולפן אמר חפץ, כי "אם יזיזו את נתניהו, כנראה שמדינת ישראל תצטרך לוותר על הרבה נכסים אסטרטגיים". התנהלותו של ראש הממשלה מלמדת כי דבריו של חפץ מבטאים את רוח בית המפקד. בבית ברחוב בלפור ובווילה בקיסריה נתניהו נחשב ליחיד בדורו, אדם ללא תחליף. לא רק אדם. נכס. עד היום, התואר "נכס אסטרטגי" היה שמור למה שמקורות זרים מכנים "ההרתעה הגרעינית" של ישראל, אותו מתקן סודי בדימונה. כל ניסיון להזיז את מסך הערפל שמכסה את הכור נחשב לפגיעה חמורה בנכס אסטרטגי קיומי. שאלו את מרדכי ואנונו.
נכס אסטרטגי הוא דבר שאין לו תחליף. בסביבת נתניהו רוצים להטמיע את המסר שלפיו על עם ישראל להודות לאל שהואיל להמליך עליו את האיש המיוחד הזה. על נכס כזה יש לשמור מכל משמר. חייבים להרחיק ממנו כל מטרד שעלול להסיח את דעתו מעבודת הקודש שהוא עושה יומם ולילה. והכל למען בני עמו. כמה ראשי ממשלות במדינות דמוקרטיות מוכנים לשאת בעת ובעונה אחת גם את תפקידם כראשי ממשלה וגם את האחריות למשרדי החוץ, התקשורת, הכלכלה ושיתוף הפעולה האזורי? כמה מנהיגים בעולם מצליחים, בנוסף לכך, להקדיש ממרצם, כישרונם וזמנם לעסקנות פוליטית, כדי לשמור בידיהם את השליטה על מוסדות מפלגתם?