ביום שני הקרוב (10 באוגוסט) תכונס ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על פי בקשתו של שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, כדי לדון במצבו של משרד החוץ. "אין צורך להרחיב בדבר הפוגרום שנעשה על ידי ראש הממשלה במשרד החוץ בחודשים האחרונים", האשים ליברמן בסוף השבוע האחרון את בנימין נתניהו, המכהן מאז הבחירות האחרונות גם כשר החוץ.
בראיונות לתקשורת וברשתות החברתיות טען שר החוץ לשעבר באריכות, שהכוונה לסגור שבע נציגויות ישראליות בעולם - שלוש מהן בארה"ב: פילדלפיה, אטלנטה וסן פרנסיסקו - מהווה לא רק פגיעה בעובדי משרד החוץ, אלא גם "בביטחון הלאומי שלנו". ליברמן גם התריע שישראל נותרה חשופה בזירה הבינלאומית לקראת שני קרבות דיפלומטיים מכריעים בספטמבר: הצבעה בכינוס השנתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על הצעה של מצרים ומדינות ערביות נוספות לפיקוח על מתקני הגרעין של ישראל, וכינוס העצרת הכללית של האו"ם שבו עתידות לעלות שורה של הצעות נגד ישראל.
יש צדק בדבריו של ליברמן. סגירת נציגויות באמריקה, דווקא עכשיו כשהיחסים בין שתי המדינות נמצאים בעיצומו של משבר חריף, וכשברקע נוצרים בקיעים בתמיכתה של יהדות ארה"ב בישראל, יש צורך לתגבר את הנציגות הדיפלומטית ביבשת - ולא לקצץ בה.
מאז שהחליט להישאר מחוץ לממשלה וגזר על נתניהו קואליציה צרה ושבירה, מנהל יו"ר ישראל ביתנו מאבק פוליטי חסר עכבות בראש הממשלה. בחודשים האחרונים הוא מקפיד לפתוח אחת לשבוע במתקפה ממוקדת נגד נתניהו, בנושאים משתנים. הפעם הוא התמקד במשרד החוץ, שלכל הדעות מצוי במצב העגום ביותר מאז הקמתו. אולם בהתגייסותו הנוכחית למען שירות החוץ הישראלי יש מידה לא מבוטלת של אירוניה וציניות, שכן הקריסה במשרד החלה עוד בתקופתו. ליברמן כיהן כשר חוץ במשך כמעט שש שנים וחצי, מתחילת 2009 עד מאי 2015 (עם הפסקה של כשנה ב-2013 בשל פרשה משפטית שזוכה ממנה).
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
