לגמרי במקרה, ביום שבו פורסם בוול סטריט ג'ורנל מאמרו של חבר הכנסת מייקל אורן שכותרתו "כך נטש אובמה את ישראל" (16 ביוני), בישרה הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות כי נשיא ארה"ב ברק אובמה הזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור רשמי בבית הלבן בחודש הבא. אמנם, אם הערכתו של נתניהו תתממש והמשא ומתן עם איראן יסתיים כמתוכנן עד סוף יוני ב"הסכם רע", מחוות הפיוס הזאת תהיה מין הסתם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. ועם זאת, הזמנתו לוושינגטון תשים קץ לצו ההרחקה של ראש הממשלה מהבית הלבן ותפתח הזדמנות לשיפור היחסים בין שני האישים.
קשה להגזים בחשיבותו של המאמץ מצד מנהיג המעצמה הגדולה בעולם להבליג על משקעי העבר הקרוב - עבר רווי בעלבונות שספג מנתניהו, ששיאם בנאומו בפני שני בתי הקונגרס מאחורי גבו של הממשל [3 במארס]. גם אם כימיה חיובית כנראה לא תהיה בחדר הסגלגל, ביחסים בינלאומיים אין להקל ראש במראית עין ובמשמע אוזניים של המצלמות והמיקרופונים, אשר יראו לעולם כי לראש ממשלת ישראל יש עדין דריסת רגל במשרד החשוב ביותר בעולם. אין צורך להכביר מילים על חשיבותם של יחסי עבודה סבירים בין ראש הממשלה הישראלי לבין האיש שיחזיק בידו בשנה וחצי הקרובות, עד הבחירות לבין הלבן, את זכות הווטו באו"ם, ובעט שחותמת על טופסי אספקת נשק לישראל.
