ראש הממשלה בנימין נתניהו וצוות יועציו הקרובים העריכו עד סמוך מאוד להשבעת הממשלה בכנסת ביום חמישי בלילה [14 במאי], שגלעד ארדן יתרצה, ויצטרף כחבר ממשלה. נתניהו האמין שכפי שהיה עד כה במערכת היחסים הארוכה בינו לבין ארדן, שר הפנים בממשלה הקודמת יקבל את ההצעה להתמנות לשר לביטחון פנים - תפקיד שמקנה לו חברות בקבינט המדיני-ביטחוני, ולשר לעניינים אסטרטגיים, אף שקיווה למינוי בכיר יותר. הנחת העבודה של ראש הממשלה הייתה כי ארדן, שהגיע למקום הראשון בפריימריז האחרונים בליכוד, יבין כי אינו יכול לקבל את תיק החוץ, ששמור עבור יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, למקרה שתקום ממשלת אחדות.
אבל ארדן הפתיע, אולי אפילו גם את עצמו, כשהחליט באותו יום גורלי לשבור את דפוס ההתנהלות הרגיל בינו לבין נתניהו. הוא לקח הימור שעשוי להביא לסיומה של קריירה פוליטית מרשימה - ומצד שני יכול להתגלות כמהלך פוליטי מבריק שיסלול עבורו את הדרך להתמודדות על הנהגת הליכוד בעתיד.
