בין שלל אירועי וטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל [22 באפריל] היה גם אירוע אחד לא רשמי, יוצא דופן, בכפר הבדווי כעביה שבצפון – תהלוכת זיכרון. היוזמה הגיעה מצידו של תושב הכפר מוחמד כעביה, בן 25, הסבור כי גם לחללים הבדווים שהוכיחו את נאמנותם ואהבתם למדינתם ישראל מגיע טקס זיכרון מיוחד.

באנדרטת ההנצחה ללוחם הבדווי, בצומת המוביל שבצפון, לא הרחק מכעביה, מתקיים אמנם טקס זיכרון לחללים הבדווים, אבל לדברי כעבייה התחושה בקרב צעירים בני העדה שהתגייסו לצה"ל ובקרב בני המשפחות השכולות היא שמדינת ישראל עושה מעט מדי כדי להנציח את תרומתם של הנופלים הבדווים במערכות ישראל.

כאשר מדברים על מורשת לוחמים במגזר הבדווי, מתכוונים בעיקר לדרך שהתווה סא"ל עמוס ירקוני, הגשש הבדווי המהולל שקשר את נפשו עם צה"ל והפך לדמות נערצת ומחוללת השראה. ירקוני, בן לשבט הבדואי אל-מזאריב, סמוך לנהלל, נולד בשם עבד אל מג'יד ח'דר אל-מזאריב, אך כשהתגייס לצה"ל ב-1948, עם הקמת המדינה, שינה את שמו לעמוס ירקוני. הוא הקים את יחידת הגששים המובחרת של צה"ל, שלימים הפכה לגדוד הסיור המדברי המוצב בעיקר לאורך הגבול הדרומי. גם היום, צעירים בדווים המשרתים ביחידות אלה גדלים על המורשת שפיתח והנחיל ירקוני במהלך שירותו עטור התהילה, בו הוענקו לו עיטור המופת וציון לשבח.

דור שלם של צעירים בדווים התגייס לצה"ל והלך בעקבותיו, אך עם השנים, בעיקר בשנים האחרונות, נוצר שבר עמוק בין מדינת ישראל לאוכלוסייה הבדווית בדרום על רקע הריסות מבנים ביישובים הלא מוכרים. מספר הצעירים הבדווים המתגייסים לצה"ל פחת, כאשר בקרב ציבורים רחבים בישראל נתקבע אף רושם מוטעה כאילו נאמנותם של הבדווים נתונה בספק. אבל לאורך הגבול עם עזה ומצרים ממשיך בפעילותו גדוד הסיור המדברי הבדווי, שכל חייליו מתגייסים לצה"ל בהתנדבות על אף האווירה השוררת ביישוביהם, ולעתים בניגוד לרוח הנושבת בהם על פיה הגיוס לצה"ל הינו מעשה לא ראוי.