לפי סקרי דעת הקהל האחרונים, צרורות הביקורת שאישים מרכזיים בממשל האמריקאי יורים לעברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לנאומו הצפוי בקונגרס ב-3 במארס לא צפויים לחסל את הקריירה הפוליטית שלו. סקר שפורסם בערוץ 10 מראה ש-38 אחוז מהציבור תומך בנאום השנוי במחלוקת - שיעור דומה לזה של המתנגדים למהלך. זאת, חשוב להדגיש, לפני שביבי יפגין את כישוריו הרטוריים באנגלית אמריקאית רהוטה, ויקושש צרורות של תשואות מהאולם והיציע של הקונגרס. מן הסתם, הוא גם ישלוף שפן מהכובע, שיעשה רושם על הצופים בבית. אפילו האגף האופטימי במחנה הציוני לא בונה על כך שהמשבר הקולני שנתניהו חולל ביחסים עם ממשל אובמה, יקדם את יצחק הרצוג למשרד ראש הממשלה.
לפני יותר מ-22 שנה, משבר דומה ביחסים בין ממשל אמריקאי לראש ממשלה ישראלי דווקא תרם להחלפת השלטון בירושלים. ערב הבחירות לכנסת ה-13 פרצה מחלוקת רועמת בין ראש הממשלה יצחק שמיר, לנשיא הרפובליקאי ג'ורג' בוש האב סביב הקפאת ההתנחלויות כתנאי לסיוע כספי. בוש זעם על שמיר שניסה להפעיל את הרוב הדמוקרטי בקונגרס כדי לכפות על הממשל להיענות לבקשת ישראל ולערוב להלוואה בסך 10 מיליארד דולר, כסיוע לקליטת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר. שמיר טען אז, כי הלחץ האמריקאי מהווה התערבות במערכת הבחירות. ואמנם, ההחלטה של בוש שלא להסתפק יותר בנזיפות ומחאות ולשלוף את נשק הסיוע, היה אחד הגורמים שהכריעו את הכף [ביוני 1992] לטובת מפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין.
