דילוג לתוכן העיקרי

המגשרות בעזה מגנות על זכויות נשים

תושבי עזה נעזרים בנשים מגשרות שמצד אחד כבר עשו שינוי חברתי משמעותי, אבל מצד שני עדיין אינן מקבלות מתמיכה רשמית וממשלתית.
A Palestinian woman holds an umbrella to cover herself from rain as she makes her way to fill containers with water in Shejaia neighborhood, that witnesses said was devastated during a seven-week Israeli offensive, in the east of Gaza City October 19, 2014.  An open-ended ceasefire between Israel and Hamas-led Gaza militants, mediated by Egypt, took effect on August 26 after a seven-week conflict. It called for an indefinite halt to hostilities, the immediate opening of Gaza's blockaded crossings with Israe

דיר אל-בלח, רצועת עזה. נשים בחברה הפלסטינית מתביישות לדבר על הבעיות שלהן עם הגברים המבוגרים העומדים בראש ועדות הגישור. אולם בימינו התהליך נעשה קל יותר עבורן, שכן נשים מגשרות ראשונות מקדמות רפורמה חברתית ומגנות כעת על זכויות הנשים במועצות המסורתיות [שבטיות] שבראשן עומדים גברים. תושבי עזה פונים למועצות האלה כדי ליישב סכסוכים משפחתיים מבלי להגיע לבית המשפט, שם תהליך ההכרעה ארוך ומסובך בהרבה.

בשנים האחרונות נשים מגשרות הולכות ומתבלטות ברצועת עזה. חלקן ירשו את המקצוע מאבותיהן ומסביהן, ואילו אחרות הגיעו לתפקיד בזכות חוכמתן וכושר מנהיגותן. לאחר שעברו הכשרה, הן מצטרפות לוועדות הגישור של עזה, שאליהן האזרחים מביאים את הסכסוכים שלהם - במקום להגיע אל המערכת המשפטית או המשטרה. במקרים רבים המגשרות מתבקשות להתערב כדי לפתור בעיות בתוך המשפחה, למשל יישוב מחלוקות בין בעלים לנשותיהם.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.