מי שהקשיב לדובר צה"ל, תת אלוף מוטי אלמוז, במסיבת העיתונאים המאולתרת שלו ביום רביעי בערב [28 בינואר] סמוך למטה פיקוד הצפון, יכול היה לשמוע את הביטויים "שיקול דעת" או "אחריות" פעמים רבות לאורך הטקסט. אלמוז, קצין מנוסה ושקול, לא השתמש במילים האלה במקרה. נדמה לי שבתת ההכרה שלו ושל בכירי המטכ"ל בצה"ל, אפשר היה לשמוע תפילה חרישית לכך שכל מקבלי ההחלטות, משני צדי הגבול, ישתמשו כמה שיותר בתכונות הללו (שיקול דעת ואחריות). אני אומר את הדברים האלה על דעת עצמי בלבד, אבל להערכתי בצמרת צה"ל היו כאלה שהיו מודאגים ביום רביעי בערב משיקול הדעת והאחריות בעיקר בצד שלהם, הצד הישראלי.
ביום חמישי בבוקר [29 בינואר], בשעה שהדברים האלה נכתבים, עושה רושם ששיקול הדעת והאחריות ניצחו. מדובר בניצחון זמני. הסבב הזה במלחמה האזורית בין ישראל לאיראן ושלוחותיה (חיזבאללה וסוריה, בסדר הזה) הסתיים בתיקו טקטי וניצחון אסטרטגי ישראלי בולט.
