בבחירות 2013 הצליח יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לקחת פלטפורמה פוליטית גוססת ולהפוך אותה למפלגת ימין אופנתית ותוססת, שלפי הסקרים כעת תהיה השלישית בגודלה בכנסת אחרי הבחירות הקרובות ב-17 במארס. זהו הישג מרשים לבנט. הוא שחרר את מפלגת המפד"ל מהדימוי העסקני והאפור שלה, ויצר את "הבית היהודי" שסחפה אליה גם צעירים חילוניים שאינם מתנחלים. באמצעות הקסם הסחבקי שלו ושליטתו ברשתות החברתיות הוא הצליח לעמעם את קיצוניותה של מפלגתו, ולהפוך אותה לבית פוליטי עבור ציבור רחב.
סוד גלוי הוא שבנט, אשר החל את דרכו הפוליטית בלשכת יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו בין 2006 ל-2008, ביקש לאחר מכן להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, אולם נתניהו הסתכסך איתו ובלם אותו. גם ההמשך ידוע: על אף שמפלגת הליכוד הייתה נטייתו הטבעית ובחירתו הראשונה, בנט עבר למפד"ל-הבית היהודי, השתלט על המפלגה, והפך למטאור פוליטי.
