בבחירות לכנסת ה-20 [17 במארס], הקול של ערביי ישראל עשוי להוות בפעם הראשונה לשון מאזניים להרכבת ממשלה. הרשימה הערבית המשותפת, שעליה הוכרז בשבוע שעבר [23 בינואר], גורפת 13-11 מנדטים על פי הסקרים האחרונים, והיא עשויה להיות המפלגה הרביעית בגודלה בכנסת. לא עוד רסיסי מפלגות, אלא מפלגה בעלת כוח והשפעה, אם חבריה אכן ישכילו להיות מאוחדים גם לאחר הבחירות.
יחד עם זאת, כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר, לא מעט מצביעים מסורתיים – הגרעין הקשה של המפלגות הערביות, טוענים כי יתקשו להצביע בעד רשימה משותפת המורכבת מכל המפלגות הערביות. לדבריהם, הם יתקשו להצביע בעד רשימה אשר אין בה זהות אידיאולוגית ואשר מטשטשת את השוני ואת הזרמים ברחוב הערבי. הם סבורים כי ההומוגניות הזו היא מזויפת ומאולצת, ומבוססת רק על היותם ערבים. מצביעי חד"ש, לדוגמה, שבבסיסם הם מרקסיסטים קומוניסטים, יתקשו לתת את קולם ליריביהם אנשי התנועה האסלאמית, או לחברי בל"ד שנואי נפשם.