דילמת המפלגות הערביות: מי יעמוד בראש האיחוד?

"אחרי שנשיג 15 מנדטים אני מתכוון לשלוח לליברמן פרחים. ההישג הזה יהיה בזכותו. הוא איחד את הערבים". כך אומר לאל-מוניטור ח"כ ג'מאל זחאלקה, יו"ר סיעת בל"ד.

מאז נפל הפור בכנסת והוחלט על הקדמת הבחירות [3 בדצמבר], מנסים חברי הכנסת הערבים למצוא את הנוסחה הנכונה לאיחודם למפלגה אחת. הצורך הזה נבע מהעלאת אחוז החסימה ל-3.25 ביוזמתו של אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. ליברמן טען שהשינוי נועד לחיזוק המשילות באמצעות צמצום מספר המפלגות בכנסת והפחתת פיזור הקולות. אך לטענת רבים, בעיקר בקרב הערבים, מטרתו היא לפגוע בייצוג הערבי בכנסת.

כך או כך, ליברמן בסופו של דבר אילץ את המפלגות הערביות להתאחד, מהלך שהתקבל בהתלהבות ברחוב הערבי. על פי הסקרים, הדבר עשוי להביא לעלייה נאה באחוזי ההצבעה במגזר, ולבסוף להגדיל את מספר הח"כים הערבים בכנסת.

לדברי פרופ' אסעד גאנם מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, הרחוב הערבי מעוניין מאוד באיחוד אותנטי של נבחריו, ויש לכך פוטנציאל של העלאת שיעור ההצבעה בציבור הערבי מ-53 אחוז בבחירות האחרונות [ינואר 2013] ל-70 אחוז. המשמעות היא עוד שלושה או ארבעה מנדטים למפלגות שמייצגות את המגזר, שמונות כיום ביחד 11 מנדטים. גאנם היה בין היחידים שתמכו בהעלאת אחוז החסימה כאשר פרצה סערת ליברמן בהקשר הזה, כיוון שהבין כי ההשלכות של המהלך עשויות להיות חיוביות. הוא עקב לאורך שנים אחר הירידה המתמשכת באחוזי ההצבעה של ערביי ישראל, והגיע למסקנה שהירידה נובעת משתי סיבות: תחושת ניכור ואכזבה מממשלות ישראל שהתעלמו מהציבור הערבי והזניחו אותו, וכן המאבקים בין המפלגות הערביות, שהתבטאו במלחמות אגו ובמחלוקות אידאולוגיות.