כנראה שלא יהיה מנוס מהקמת ועדת חקירה לאחר שמבצע "צוק איתן" יסתיים. הוועדה תצטרך לדון במה שמוגדר כעת על ידי שרי קבינט ישראלים כ"מחדל מודיעיני מהדהד": מדוע לא סימנה ישראל את איום המנהרות של חמאס כאיום אסטרטגי, מה שכבר ברור לגמרי עכשיו? מדוע לא הקדישה לו חשיבה, מאמץ, תקציבים וקשב, כפי שהקדישה לאיום הרקטי שקיבל מענה הולם באמצעות מערכת "כיפת ברזל"?
ועדת החקירה תצטרך לבדוק שלושה רבדים: האם המידע היה בידי זרועות הביטחון? אם כן, האם הוא עבר לידי הדרג המדיני? ואם כן, מדוע הדרג המדיני לא פעל? כזכור, אלמלא סירב חמאס להפסקת האש על פי היוזמה המצרית, ישראל לא היתה מגלה עכשיו את ממדי האיום, ואנשי חמאס היו ממשיכים לחפור ולעבות את מערך המנהרות, עד הרגע שבו הוא היה מופעל.
שר בכיר בקבינט פירט באוזניי השבוע את האפשרות הזאת: "תאר לעצמך", אמר השר, "שאנחנו בעימות מול חיזבאללה בלבנון. חטיבות החי"ר האיכותיות של צה"ל נמצאות שם, בצפון, ופתאום חמאס מפעיל את עשרות המנהרות שלו בבת אחת. אלפיים אנשי קומנדו של חמאס פורצים מתוכן בבת אחת ויוצאים למסע של הרג ושחיטה בערי הדרום בישראל, משדרות דרך אשקלון, נתיבות, אופקים, אולי אפילו באר שבע. מי היה עוצר אותם, המשטרה? חיל האוויר? היה לוקח שבועות לנקות את זה ובסוף התהליך היינו מגלים שובל של רצח והרס בדרומה של ישראל. אני יודע", אמר השר, "זה נשמע דמיוני, אבל ממה שאנחנו מגלים בימים אלה, זה היה יותר מציאותי מדמיוני. המציאות, באזור שלנו, גוברת בקלות על כל דמיון".
מה שהביא את ישראל מלכתחילה לפעולה הקרקעית בעזה הייתה אותה מנהרה שממנה הגיחו 13 אנשי קומנדו של חמאס, ליד הקיבוץ סופה [17 ביולי]. תצפית של צה"ל זיהתה אותם מגיחים משם. סרט הצילום של אותו קרב, באותו בוקר, שודר בכל אמצעי התקשורת בישראל. הם נראים יוצאים מהמנהרה, במדי צה"ל, בציוד תקני, עם אפודים וקסדות ומצנפות, עם כמות עצומה של נשק, זוחלים ביחד, מבצעים גלגולי חילוץ ביחד, עד שלפתע שמעו, כנראה, את אחד מכלי הטיס הבלתי מאוישים של צה"ל, או את מנועו של טנק שהניע בטעות בגזרה, ונדחקו מיד פנימה בחזרה למנהרה. כלי טייס של צה"ל הוריד לשם מיד כמה רקטות, אבל לא כולם נפגעו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
