סוגיות של דת, מדינה ורב-תרבותיות מעלות כמעט בכל ציבור שאלות ערכיות ופוליטיות משמעותיות. בחברה הישראלית המפולגת, השאלות האלה מעוררות במקרים רבים מחלוקות עזות בין המגזרים השונים ונציגיהם. כך למשל, גם אם מוסכם על פוליטיקאים, אקדמאים ופעילים חברתיים - חרדים, דתיים וחילונים כאחד - כי יש לעודד חרדים לצאת לשוק העבודה, וגם אם מוסכם שהדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה הזו היא באמצעות ההשכלה הגבוהה, אין כלל הסכמה לגבי המחירים החברתיים שצריך לשלם כדי שזה יקרה. יש אפילו פחות הסכמה לגבי מי בדיוק צריך לשלם את המחירים האלה.
שיעור ההשתתפות של גברים חרדיים בשוק העבודה עומד כיום על כ-44.5 אחוז (בהשוואה לכ-78 אחוז באוכלוסייה הלא-חרדית), עפ"י נתונים של בנק ישראל. רובם מועסקים בקבוצות השכר הנמוכות, מה שמנציח את העוני בקרבם ומגביר את נטל קיומם על החברה הכללית.