בלשכת ראש הממשלה התאכזבו השבוע לגלות כי גם לאחר שהטיסו לאילת ביום שני [10 במארס] כמה עשרות עיתונאים זרים במטוס חכור, התקשורת הבינלאומית לא התרשמה מלכידת ספינת הנשק האיראנית "קלוז סי". הסיקור בכלי התקשורת המרכזיים בארה"ב ובאירופה היה מינורי, גם לאחר תצוגת השלל שראש הממשלה ערך בעצמו מול המצלמות, כשמאחוריו דגל ישראל והטילים האיראניים, ובפיו האיום שבעתיד טהרן תבריח מזוודות גרעיניות.
בישראל קיוו שהקלוז סי תפגע בלגיטימיות האיראנית כפי שההשתלטות על ספינת הנשק "קארין איי" פגעה ביאסר ערפאת. זה לא קרה. ולמרות זאת, זו תהיה טעות להתייחס לקמפיין התקשורתי הזה כאל כישלון הסברתי ישראלי, מהסוג שאזרחי ישראל הורגלו אליו בשנים האחרונות. במקרה הזה, הסיכויים של הספינה האיראנית להפוך לאייטם חם בתקשורת העולמית היו נמוכים מראש. גם לעיצומי העובדים במשרד החוץ, בניגוד לטענתם, אין קשר לתוצאה העגומה. הסיקור הבינלאומי היה נשאר דל גם אם דוברים ישראלים היו מתראיינים בספרדית, צרפתית ואיטלקית.
