אני עוקבת אחר ראש הממשלה הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן זה עשר שנים ויותר. מאז ומתמיד חשבתי שהוא נואם כריזמטי. הוא אף פעם לא מרדים את שומעיו ויש לו חוש הומור. קסמו האישי עזר לו לנווט בהצלחה במימיה הסוערים של הפוליטיקה הטורקית. למרבה הצער, מאז השתנו דברים. אט-אט, אבל בהתמדה, החליף ארדואן את עורו והפך לאדם זועם. מאז ה-17 בדצמבר השתופפתי בכיסאי מרוב פחד בכל פעם שצפיתי בו. אלו מכם שאינם מבינים על מה אני מדברת מוזמנים לצפות בסרטון הזה ולהתרשם מתגובותיו המצמררות, כשענה על כמה שאלות פשוטות במסיבת עיתונאים. העיתונאי שאל את ארדואן על שלושת החשדות שהועלו נגדו, ''האם הוא מודע לווילות שנבנו על אדמה השייכת למשרד האוצר והאם בבעלותו וילות שכאלה; האם התקשר לבכיר בערוץ טלוויזיה כדי למחוק את הטיקר שבתחתית המסך ובו תקציר ההערות שהשמיע מנהיג האופוזיציה בשידור חי; והאם הורה לאנשי עסקים ליצור "מאגר" של כסף כדי לקנות תאגיד עיתונות וטלוויזיה.''
מספר חשדות הועלו נגד מפלגתו של ארדואן. מפלגת הפיתוח והצדק (AKP) רואה בחשדות אלה "פעולות" או ניסיונות "הפיכה" שיזמו שדולות כאלו ואחרות. מעל 20 שדולות זכו מארדואן, מאז יוני 2013, לכינויי גנאי - "הלוזרים", "היהודים", "האננסים" ולאחרונה גם "הרובוטים". וכל זה במערכת הפוליטית הטורקית שאין בה קבוצות לובי רשומות.
