שמעון פרס אמר פעם, שהשלום הוא כמו סוס דוהר מתחת לחלון. מנהיג אמיתי הוא זה שיש לו אומץ לקפוץ מהחלון על גבו של הסוס ולדהור איתו. זו הזדמנות אחת, חד פעמית, אמר פרס, מי שמצליח לקפוץ על גבה של ההיסטוריה רוכב איתה. מי שנשאר בחדר, נותר מאחור.
מתישהו, בחודשים הקרובים, יצטרכו בנימין נתניהו ומחמוד עבאס (אבו מאזן) להחליט האם הם קופצים מהחלון על גבו של הסוס הדוהר, או נשארים לבד בחדר. לסוס שיחלוף בדהרה מתחת לחלונם יש שם. קוראים לו ג'ון קרי. נאומו של מזכיר המדינה האמריקאי ב"פורום סבן" בשבת האחרונה (7 בדצמבר) הבהיר, לאחרונים שעוד לא הבינו, שקרי הוא הכוח המניע העיקרי של הסיבוב הנוכחי והאינטנסיבי בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. למרות שנאומו של קרי בא לאחר הראיון שערך המיליארדר האמריקאי-ישראלי חיים סבן עם הנשיא אובמה, ולמרות שאובמה פיזר את הקסם הכובש הרגיל שלו, קרי היה האיש שגנב, לטעמי, את ההצגה.
