דילוג לתוכן העיקרי

המלכוד המשותף של ישראל וחמאס

תנועת חמאס שומרת על סטטוס קוו עם ישראל בגבול הרצועה ואף הגיעה איתה למעין שיתוף פעולה ביטחוני. לכן כשמתלקח סבב אלימות היא מתקשה לנהל את המערכה.
Palestinian demonstrators protest near the Israeli border fence with Gaza as the Israeli army shoots tear gas, December 27, 2013. REUTERS/Amir Cohen (ISRAEL - Tags: CIVIL UNREST POLITICS) - RTX16V3B
קראו 

מלכוד עזה. כך נוהגים לכנות בקהילת המודיעין של צה"ל את הדילמה העצומה שבה נתונה ישראל בכל פעם שמתרחשת הסלמה בגבול הרצועה. הרציונל של מקבלי ההחלטות בירושלים הוא ליצור מאזן הרתעה ולהכות במטרות חמאס - צבאיות או אזרחיות - בכל פעם שמתרחש אירוע ביטחוני חמור שקשה לעבור עליו בשתיקה. כך היה השבוע [24 בדצמבר], לאחר שסאלח אבו לטיף, עובד מערכת הביטחון בן 22 מהיישוב הבדווי רהט, נורה ונהרג מירי צלפים כשעסק בתיקון הגדר בין עזה לישראל. התגובה של צה"ל הייתה מהירה. שורה של מטרות הופצצה, באחת התקיפות באזור אל-מע'אזי במרכז הרצועה נהרגה ילדה בת ארבע, ומכאן כבר חזר על עצמו התסריט המוכר היטב לתושבי הדרום ועזה. ירי רקטות קסאם, תקיפות של צה"ל, וארגונים פלסטיניים שוברים את הכללים שנקבעו בעקבות מבצע "עמוד ענן". ואיפה חמאס בסיפור הזה? בין הפטיש לסדן. בדיוק באותו מלכוד המאפיין את התנהגותה של התנועה בכל הסלמה בין ישראל לעזה. כאשר חמאס מותקפת על ידי ישראל או נתפסת כחלשה בעיני שאר הארגונים הקוראים עליה תיגר בכל הזדמנות הנקרית בדרכם, היא מאבדת את היכולת, את המוטיבציה ואת הלגיטימציה בדעת הקהל הפלסטינית לבלום את אותם חמושים מלהחריף את המצב ומאפשרת להם, בעל כורחה, להוליכה לעימות חזיתי עם ישראל.

מכיוון שכך, תקיפות מבצעיות על מטרות חמאס או כל מטרה אחרת בעזה, לא כל שכן פגיעה באזרחים (כפי שקרה גם הפעם), לא רק שאינן יוצרות אפקט הרתעה, אלא בדיוק ההפך – הן יוצרות אפקט רתיעה. הדבר האחרון שמנהיגי חמאס מעוניינים בו הוא להיות מוצגים כמשתפי פעולה עם ישראל או כמי שמונעים מפחד מפניה ופועלים נגד הארגונים האחרים כדי לרצות אותה. כך היה במבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008), כך היה ב"עמוד ענן" (נובמבר 2012) וכך היה גם השבוע, כשברגע אחד נסדק שיתוף הפעולה הייחודי שנרקם בין ישראל לחמאס לאורך הגבול בחודשים האחרונים. מאז הבנות "עמוד ענן", ובעיקר מאז נפילת "האחים המוסלמים" במצרים, פעלה חמאס באינטנסיביות כדי למנוע משאר הארגונים להתקרב לגדר ולסבך את התנועה בהרפתקה צבאית נוספת עם ישראל בעיתוי הגרוע ביותר מבחינתה. פעילותה של חמאס הייתה כה נחושה ויעילה, עד שנוצרה בינה ובין ישראל זהות אינטרסים הדוקה, שכמעט ניתן לכנותה שיתוף פעולה ביטחוני. רמז לכך נתן לפני כחודש מפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, שסיפר כי חמאס נתנה את הסכמתה לכניסת כוחות צה"ל לפעילות בתוך הרצועה, כמאה מטרים מעבר לגדר הגבול. כל עוד הדברים נשמרו בחשאיות ואף ארגון בעזה לא היה יכול לטעון שהתנועה מכרה את נשמתה לשטן, כלומר לישראל, לא הייתה בעיה והדברים התנהלו לשביעות הרצון של כולם.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.