דילוג לתוכן העיקרי

הזעם העממי נגד ישראל

ההתבטאויות הנחרצות שמגיעות כעת מטורקיה ודרום אפריקה מלמדות שכדי לרצות את העם ולזכות בבחירות, יש לתקוף ולהקריב את ישראל. שוב מסתבר שהלגיטימציה להכרה במדינה היהודית מצויה בפיתרון הבעיה הפלסטינית.
Former Israeli Foreign Minister Avigdor Lieberman (2nd L) waits to hear the verdict in the corruption charges against him at the Magistrate Court in Jerusalem November 6, 2013. Lieberman will return to the cabinet after his acquittal in a corruption trial on Wednesday, Prime Minister Benjamin Netanyahu said. REUTERS/Emil Salman/Pool (JERUSALEM - Tags: POLITICS CRIME LAW) - RTX15212
קראו 

שתי התבטאויות חריפות בעניינה של מדינת ישראל הדהדו בתקשורת כאן בשבוע שעבר (2 בנובמבר). מצפון הכחיש בתוקף ובשפה שאינה משתמעת לשתי פנים שר החוץ של טורקיה, אהמט דאבוטולו, פרסומים שמקורם במדינות המפרץ ובלבנון לפיהם סיפקה ארצו לישראל מידע מודיעיני שסייע בביצוע התקיפה, שיוחסה לה, נגד מטרות בסוריה. "טורקיה מעולם לא שיתפה פעולה עם ישראל נגד מדינה מוסלמית אחרת ולעולם לא תעשה זאת!", הצהיר נחרצות.

מדרום התפרסמה התבטאות נחרצת לא פחות של שרת החוץ של דרום אפריקה, מאיטה נקואנה-משבנה, שהשוותה בין מאבק השחורים באפרטהייד לבין מאבקם של הפלסטינים בכיבוש הישראלי. "בפעם האחרונה שראיתי את מפת פלסטין", אמרה, "לא יכולתי לישון בלילה. הנקודות (שמרכיבות אותה - שטחי A) הן קטנות יותר ממדינות החסות". כוונתה לאותם "בנטוסטנים" שבהם ניסה משטר האפרטהייד לרכז את האוכלוסייה השחורה כדי להקל את השליטה בה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.