דילוג לתוכן העיקרי

לא היסטריה, היסטוריה

המאבק הישראלי בגרעין האיראני הוא קיומי וראש הממשלה ממלא את חובתו כמנהיג המדינה היהודית, אבל מצד שני, אם נתניהו רוצה את אובמה לצדו בעניין איראן, הוא היה צריך ללכת לפשרה היסטורית בסוגיה הפלסטינית.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu has his tie adjusted before the arrival of Poland's President Bronislaw Komorowski to their meeting in Jerusalem November 4, 2013. REUTERS/Menahem Kahana/Pool (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTX14ZOS
קראו 

סיבוב נוסף בקטטה בין בנימין נתניהו לברק אובמה הושק ביום שלישי בישראל (11 בנובמבר), במאמר המערכת של הניו-יורק טיימס. מאז הסיר ראש הממשלה הישראלי את הכפפות והתנגש בעוצמה מכסימלית במתווה העסקה המתגבשת בין איראן למעצמות, מצא נתניהו את עצמו בעמדת שק החבטות הגלובלי. מכל עבר דוקרים אותו, מבקרים אותו, מכנים אותו "היסטרי"; הטיימס, שנחשב מקורב מאוד לבית הלבן, האשים אותו באותו מאמר מערכת בניסיון לחבל בהשגת העסקה שתרסן את הגרעין האיראני.

עד כמה התדרדרו היחסים והאמון בין וושינגטון לירושלים אפשר ללמוד לא רק מהפרסומים וההתבטאויות הפומביות, אלא גם מזהותו של "המבוגר האחראי" שהזדעק ביום שלישי לנסות לצנן את האווירה: שר החוץ הישן-חדש של ישראל, אביגדור ליברמן, שנחשב לפירומן מזרח תיכוני סידרתי. כעת הוא זה שמפשיל שרוולים במאמץ להרגיע.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.