שלוש פניות נרגשות

שלוש פניות נרגשות:

1. ג'ון קרי

אדוני מזכיר המדינה, נדמה לי שמשהו השתבש. נכון, השקעת את נשמתך במאמץ הסיזיפי לחדש את המגעים בין ישראל והפלסטינים אחרי ארבע שנות נתק, התרוצצת חודשים ארוכים, טסת עשרות אלפי קילומטרים ונאלצת לשמוע את הצדדים במשך עשרות שעות, כל זה כדי להחזיר אותם לאותו חדר ולפנטז על הסדר שלום היסטורי, אבל נדמה לי שאפשר כבר להגיד, בזהירות המתבקשת, שלא לזה התכוונת.

המשא ומתן די תקוע. פריצת דרך אין, בינתיים. כדי שמשהו יקרה, תצטרך אמריקה לשנס את מותניה ולייצר הצעת גישור מהפכנית, או שמישהו ימציא משהו מחוץ לקופסת המשא ומתן המוכרת, שיאפשר לצדדים להימנע מנפילת ריסוק. אבל בינתיים, משולמים מחירים גבוהים מדי, עם השלכות קשות מדי, על סחורה דלה מדי. העובדה שישראל משחררת 104 אסירים רוצחים, כל אחד מהם אחראי למעשי רצח מזעזעים במיוחד, חלק מהנרצחים היו אזרחים ישראלים חפים מפשע, מטלטלת את החברה הישראלית, מייצרת בוקה ומבולקה בפוליטיקה הישראלית, ומאלצת את בנימין נתניהו, שגופו בתוך חדר המשא ומתן אבל לבו ונשמתו מתרוצצים על הגבעות ביהודה ושומרון, "לפצות" את המתנחלים.