ראש הממשלה בנימין נתניהו צודק בהחלט. כפי שאמר בנאומו באוניברסיטת בר אילן ביום ראשון [6 באוקטובר], יש בהחלט מקום לשאול את המשטר האיראני "אם אתם רק רוצים אנרגיה גרעינית לצרכי שלום, מדוע אתם מתעקשים על צנטריפוגות להעשרת אורניום ועל כורי פלוטוניום?" אכן, עשרות מדינות מפיקות אנרגיה גרעינית לצרכי שלום בלי המרכיבים הללו, החיוניים לייצור חומר בקיע הנדרש לפצצה גרעינית.
בשיחות שקיימתי בשבוע שעבר עם דיפלומטים בכירים באיחוד האירופי, התברר לי שגם בבריסל לא ממהרים לקנות את החיוכים של נשיא איראן החדש, חסן רוחאני. בפגישות סגורות עם כמה נציגים אירופים, שר החוץ האיראני, ג'וואד זריף, הודה למעשה שאיראן חותרת להשיג יכולת גרעינית. השר הסביר שאיראן זקוקה לנשק גרעיני בכדי להרתיע את פקיסטאן, שמחזיקה זה כבר בפצצה - ובשום אופן לא כדי לתקוף את ישראל. זריף הדגיש כי איראן לא סומכת על כך שאירופה תעמוד לצדה במלחמה הבאה. היא זוכרת היטב את תמיכתו של המערב בסדאם חוסיין במלחמה בין עיראק לאיראן בשנות ה-80, שבה עשה סדאם שימוש בנשק כימי, בידיעתה של ארה"ב.