מהומה גדולה קמה בישראל בשנה האחרונה סביב מעמדם הייחודי של כמה מפעלים עתירי ידע. זה קרה אחרי שנודע ברבים כי רובם אינם נדרשים לשלם מס הכנסה למדינה, בעוד שרוב האזרחים נאנקים תחת עול המסים. כיצד, שואלים ישראלים בכל מקום, מי שיש לו יותר משלם פחות - ומי שיש לו פחות משלם יותר?
המהומה התעצמה כשנודע שהמפעלים האלה זכו בשנים האחרונות לפטור ממסים על רווחים של 122 מיליארד שקל. הציבור ראה בכך עושק ותאוות בצע של מנהלים. המדינה טענה להגנתה שמדובר במפעלים שמעסיקים עשרות אלפי עובדים, וגביית מסים עלולה לפגוע בהם ואף להבריח אותם למדינות אחרות.
המקרה הידוע ביותר שייך לחברת אינטל לייצור שבבים והסיפור שנלווה להקמתה. החברה הרב לאומית הצליחה לשכנע את ראש הממשלה יצחק רבין בתחילת שנות ה-90 להשתתף בהשקעת ענק לטובת הקמת מפעל בנגב. בכהונה השנייה שלו, היה רבין נחוש להשקיע משאבים אדירים כדי לטפח את יישובי הפריפרייה, שהשתרכו הרחק מאחורי מרכז הארץ.
במשך עשרות שנים נשענו יישובים אלה על תעשיות לא מתוחכמות ועתירות עבודה, ובראשן תעשיית הטקסטיל. נבנו עשרות מפעלים שייצרו בדים. בשנות ה-80 החלה הקריסה הגדולה שלהם. פתיחת השווקים הבינלאומיים לתחרות חופשית פגעה קשה במפעלים הללו והאיצה את סגירתם. כמו בניין קלפים הם התמוטטו בזה אחר זה ומוטטו איתם את היישובים שכלכלתם נקשרה בהם. בני הדור השני לפועלי הטקסטיל, שאך השתחררו מהצבא, חיפשו אתגרים חדשים וברחו מהתחום כמו מאש. התוצאה הייתה הרסנית. הצעירים נמלטו בהמוניהם מערי הפיתוח בחיפוש אחר עתיד טוב יותר.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
