- הנאום החשוב ביותר שנישא עד כה בפני מליאת העצרת הכללית של האו"ם במושב הנוכחי, היה נאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה. מעבר לטון המדוד והשקול של אובמה, שלא נגרר להתקוטט על קרדיטים ולהתווכח "מי ניצח" במאבק על סוריה, פוטין או הוא, היו שם חדשות מרעישות: שובה של הנוסחה ההיא, שצצה ותפסה כותרות בראשית הקדנציה הראשונה של הנשיא, אך התפוגגה זמן קצר אחר כך: "בושהר תמורת יצהר". כך קראנו לזה אז, ערב ביקורו הראשון של בנימין נתניהו אצל אובמה, בתחילת 2009. העסקה הייתה פשוטה, האמריקאים הכתיבו אותה: אנחנו נטפל באיראן, אתם תטפלו בפלסטינים. ארה"ב תבלום את הגרעין האיראני, ישראל תפסיק להתנחל ותפעל להקמת מדינה פלסטינית.
המדיניות ההיא של אובמה נחלה כישלון חרוץ ונעלמה. תהליך השלום נתקע לארבע שנים ארוכות וירד מסדר היום. והנה חוזר אובמה, בנאום שאמור להגדיר את הקדנציה השנייה והאחרונה שלו, עם אותה משוואה: שני נושאים יש על סדר היום, האיראני והפלסטיני; ארה"ב תטפל בשניהם במקביל, והיא מצפה לשיתוף פעולה של כל הצדדים, כולל ישראל.