חודש מארס טומן בחובו הבטחה לשפע של הזדמנויות פוליטיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי, ככל הנראה, להרכיב את ממשלתו השלישית, נשיא ארה"ב ברק אובמה יגיע לביקור ראשון כנשיא מכהן בישראל, בגדה המערבית ובירדן ומיד לאחר מכן תתכנס בדוחא פסגת הליגה הערבית. מן הסתם, כמדי שנה, היא תאשרר את יוזמת השלום הערבית שנולדה בביירות לפני יותר מעשור.
אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, יוכתר ביקורו של אובמה כעוד "הזדמנות שהוחמצה". אך כבר היום, בטרם סוכמו קווי היסוד של הממשלה החדשה, ועוד קודם שייוודע מה נושא עמו הנשיא האמריקאי באמתחתו, חוץ מתחיבת פתק בין אבני הכותל והנחת זר פרחים ביד-ושם, נדמה שאפשר ללכת עוד צעד קדימה ולקבוע שגם הפעם - לקינות העתידיות על "ההזדמנות שהוחמצה" לא יהיה על מה להתבסס. פשוט, מכיוון שמלכתחילה לא הייתה הזדמנות. ולכן אין החמצה.