אפשר להמר שההשקעה הכספית בבניית יכולות צבאיות מול איראן תימשך גם בממשלה הבאה – ללא כל קשר להרכבה. על רקע הגירעון העצום בתקציב 2012 שנחשף לפני מספר שבועות, 39 מיליארד שקלים, האשים ראש הממשלה לשעבר אולמרט את נתניהו בהוצאת 11 מיליארד שקלים מיותרים מתקציב המדינה על "הזיות הרפתקניות". אבל קשה להעלות על הדעת ראש ממשלה ישראלי שלא היה משקיע בהכנת אופציה צבאית לעצירת הגרעין האיראני. וגם אם האופציה הזו לא תתממש, עצם היכולת לאיים בה עשוי להתברר כהשקעה טובה לטווח ארוך.
גם נתניהו ה"חדש", זה שבנאום הניצחון/הפסד שלו בליל הבחירות גילה פתאום את ה"חתירה לשלום" כאחד מעקרונות היסוד של ממשלתו, עדיין הציב את המאבק באיראן כאתגר הראשון במעלה של ממשלתו העתידית. כל מי שפגש את נתניהו בשנים האחרונות לא יכול היה שלא להתרשם כי הוא רואה בעצירת תוכנית הגרעין של טהרן את משימת חייו, שליחות שההיסטוריה הטילה עליו. השליחות הזאת, שנעדרה לחלוטין ממערכת הבחירות, תצוף ותעלה על סדר היום כשתושלם הרכבת הממשלה.
