היסטוריה מתרחשת בימים אלה על גדת הנילוס. בפעם הראשונה מוענקת לציבור המצרי הזכות להחליט אם ברצונו לקבל את מגילת הזכויות שהועידו לו שליטיו. קריאה בסעיפיה של טיוטת החוקה מגלה, כי בהחלט אין זה מסמך שכדאי להיהרג בגללו. למרות זאת, לידתה בייסורים: עשרה צעירים לפחות שילמו בחייהם במהומות דמים ברחבי מצרים, שהולידה המחלוקת על החוקה והמהלכים הפוליטיים שליוו אותה. בפעם הראשונה בעידן שאחרי מובארק למדו גם האחים המוסלמים את נחת זרועו של הרחוב.
בסתר ליבם, אפשר לנחש, מלגלגלים הסלפים הקיצוניים על האחים המוסלמים על ההישג המפוקפק. עבור הזרם הסלפי, "אַלְחכְּם לִלַה", הפסיקה היא לאל. כל מה שאיננו דבר אלוהים - בטל. ההמצאה המערבית המגונה שמכונה "חוקה" איננה מקור סמכות לגיטימי עבורם, כמו שבית מחוקקים שבחר הציבור אינו כזה. והנה בא הנשיא מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, וחוטא פעמיים. לא רק שהוא מאמץ קובץ חוקים מעשה ידי אדם, אלא אף מבקש לשאוב את הלגיטימיות שלו מהציבור.
