ISRAEL PULSE

Read in English

ישראל פולס


 

פותחים שולחן לשלום

המחבר: שלומי אלדר

שאול אריאלי לא מתעייף. אין לו זמן לזה. זה כבר כמה שנים שהוא מארגן סיורים מודרכים בגדה המערבית במטרה  לשכנע את כל מי שרק ניתן שיש סיכוי, שאפשר לעשות שלום עם הפלסטינים, שרעיון שתי המדינות לא מת, שאסור לוותר. ביום ראשון (23 ביוני) הוא  יעמוד בראש מיזם מיוחד במינו וחסר תקדים בהיקפו, שנקרא: "פותחים שולחן ליוזמת שלום". הרעיון הוא כזה: באותו יום ייפתחו, בו זמנית, מאות שולחנות עגולים  באחד עשר מוקדים בכל רחבי הארץ, והציבור יוזמן להסב אליהם לדיונים בנושא התהליך המדיני, על שלל מרכיביו. מטרת מארגני האירוע היא שאנשים יוכלו לשמוע ולהשמיע את דעתם לגבי קידום יוזמת השלום, ובהמשך – להפעיל לחץ על המנהיגים.

בקצרההדפיס איש השמאל, שאול אריאלי, הצליח לארגן את כל ארגוני השלום בישראל למיזם מיוחד במינו: פתיחה בו-זמנית של מאות שולחנות ברחבי הארץ, אליהם יוזמן הציבור הרחב להסב כדי לדון בקידום תהליך השלום.
המחבר

" הרעיון עלה ביני לבין קובי הוברמן, (יזם הייטק ופעיל בעמותות לקידום השלום) ופרופ' דניאל  ברטל (פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת ת"א). החלטנו  ליזום  קונגרס יהודי-ישראלי-בינלאומי שיתקיים בשנה הבאה בירושלים, שיבטא את קולו של אותו חלק בחברה הישראלית - אנחנו טוענים שהוא הרוב - התומך ברעיון שתי מדינות לשני עמים. לקראת הקונגרס ובלי להמתין, החלטנו להוכיח שיתוף פעולה מלא בין כל העמותות וכל הארגונים כבר עכשיו."

יש לציין כי הרעיון לשיתוף פעולה בין כל ארגוני השלום  התקבל בברכה מצד כולם,  ללא יוצא מן הכלל.

"אנחנו מדברים על אירוע מרכזי בת"א ובעוד 10 ערים וישובים - במרכז ובפריפריה, כדי להפגין אחדות רעיונית. השולחנות העגולים ייפתחו, בין השאר, בקריית שמונה, כרמיאל, אום אל קוטוף, שפרעם, שדרות, רמלה ויפו. בדיונים שיתקיימו סביבם נציג את הרעיון שאסור לוותר על השלום."

מלבד נציגי תנועות השלום,  יסבו אל שולחנות הדיונים שפותחים  אריאלי וחבריו גם 20 ח"כים בהווה, 25 חכ"ים לשעבר, שרים,  קצינים לשעבר, וכל מי שרק ניתן היה לגייס במטרה לעורר את השיח המדיני שנדם.

אל"מ (מיל') שאול אריאלי היה בעבר מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, ומאז שחרורו מצה"ל, ב-2001, הוא פעיל במספר ארגונים הפועלים לקידום הסכם קבע עם הפלסטינים.  הוא מראשי "יוזמת ז'נבה", חבר בהנהלת המועצה לשלום ולביטחון וחוקר בכיר בקרן לשיתוף פעולה כלכלי ישראלי-פלסטיני.

"אנחנו  אומרים  שכל מה שצריך כדי שיקרו דברים רעים, זה שהאנשים יישארו  אדישים. זו הזדמנות לאנשים הטובים להגיד מילה בקול רם. ואנשים אכן תרמו – גם מזמנם וגם מכיסם הפרטי כדי שהקול הזה יישמע. בקרית שמונה, למשל, מי שמארגן את השולחנות זה "מסד", המרכז הסוציאלי דמוקרטי. ביפו מארגנת עמותת "בוסתן בני אברהם" (שהוקמה על ידי ישראלים ופלסטינים במטרה לפעול לפיוס וריפוי בין "בני אברהם") אוטובוס עם 50 פלסטינים מרחבי הגדה כדי להשתתף באירוע. בשדרות ארגון "קול אחר" (קבוצה למען פתרון אזרחי באזור שדרות ורצועת עזה) מציב רמקולים גדולים כדי לקיים שיחות עם תושבי עזה שמאמינים בדו קיום.''

עיתוי האירוע קשור לתחושה שיש ניסיון לטשטש, או אף למחוק לחלוטין, את נוסחת שתי מדינות לשני עמים?

" הרעיון הוא קודם כל לעורר את השיח המדיני בישראל שירד מסדר היום הציבורי - בעזרתו האדיבה של הממסד התקשורתי."

בצמד המילים "ממסד תקשורתי" מבטא  שאול אריאלי בכאב את העובדה שהתקשורת הישראלית מחקה כמעט כליל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונמנעת מלסקר אותו, כאילו אינו קיים. "הישראלים נמצאים באח הגדול", מזהיר אריאלי, "אבל הזמן לא עומד מלכת, והוא גם לא לטובתנו."

למה אתה מתכוון?

 "אנחנו רואים מאמץ אדיר מצד האמריקאים לקדם תהליך; גמישות מפתיעה של הליגה הערבית, ולעומת זאת תראה איך נתניהו חזר מסיורו באירופה - מוכה וחבול, אפוף איומים לגבי בידוד בינלאומי. כשברק אובמה נאם בירושלים, הוא  זרק כפפה לחברה הישראלית.  'אם לא תדחפו את המנהיגים שלכם,  זה לא יקרה', הוא אמר, ואני מאמין בזה."

"בישראל יש מנהיגות של 'מפרשים מרובעים', לאן שהרוח של הציבור נושבת – המנהיגים  פותחים מפרש מרובע מבלי לשנות כיוון, והולכים איתו. אין מנהיגות, אין נכונות לקחת את האתגרים האלה. אין נכונות לצאת נגד מרכזי המפלגות. וזה בדיוק התפקיד שלנו. אנחנו אומרים בקול רם 'יש ציבור שלם וגדול שרוצה לפתור את הסכסוך ומאמין בשלום'."

מניין לכם הנתונים הללו, שרוב הציבור הישראלי עודנו מאמין בהסכם עם הפלסטינים?

"הסקרים שאנחנו מקיימים, כל הארגונים - אם זה יוזמת ז'נבה, שלום עכשיו או ''קול אחר'', הם די עקביים. אני אפילו לא מתייחס לפרסום הסקר האחרון של אוניברסיטת אריאל, שמראה שהציבור נוטה שמאלה ורואה בהתנחלויות מכשול לשלום. שיעור התמיכה ברעיון שתי המדינות עומד על 60-55 אחוזים, אבל הציבור מבוהל משטיפת המוח האינסופית, שמועברת לו באופן יומיומי בידי הממשלה  ובידי ראשי יש"ע. הוא שומע כל הזמן ש"אין פרטנר", ש"החמאס ישתלט" ועוד איומים שונים כגון אלה. וכך קורה שגם אותם אנשים רבים שנוטים לתמוך בפתרון של שלום חוששים  מהליכה להסדר קבע."

רבים אומרים, ורק באחרונה שמענו את השר בנט נותן לכך ביטוי, שבגדה נקבעו עובדות בלתי הפיכות בשטח, שהפכו את רעיון נסיגהלבלתי ישים.

" על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  נכון לסוף 2011  מתגוררים ביו"ש 325 אלף  (ולא 400 אלף, כפי שטוענים ראשי יש"ע); במזרח ירושלים חיים 190 אלף תושבים יהודים, והמספר הזה לא השתנה בעשר השנים האחרונות.  כל האוכלוסייה הזאת (חצי מיליון תושבים, ש.א.) מרוכזת בארבעה עד חמישה אחוזים בלבד משטחי הגדה, בגושים גדולים. בשאר השטח יש דומיננטיות פלסטינית מוחלטת,  בכל היבט של החיים. הבעיה היא שהדומיננטיות הזו מופרעת בידי ההתנחלויות המבודדות ומערכי האבטחה וההסעה של צה"ל שנועדו להבטיח את קיומם. כך שבעצם כל ההצהרות על 'מצב בלתי הפיך' נועדו להטעות את הציבור שאין לו מושג.  וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. לקחנו על עצמנו להציג  את הנתונים ולהסביר את האמת."

על אף ההפחדות...

"על אף ההפחדות, כי לא משנה מה קורה, איזו גמישות הפלסטינים מפגינים , מה קורה עם הליגה הערבית, כל דבר - אם שר הביטחון (משה) בוגי יעלון מגדיר את הצעת הליגה הערבית לגבי  חילופי שטחים כ'ספין', למה אתה כבר יכול לצפות מהאזרחים?"

"אתמול הדרכתי  סיור במזרח ירושלים לכ-40 בכירים בש"ס -  רבנים, חברי מועצות ערים, חברי מועצות דתיות, פעילי שטח, עוזרים של ח"כים ועוד. הראיתי להם את המציאות בשטח, והוכחתי שאפשר להגיע להסדר מדיני. אחרי הסיור הם פנו אליי  בתדהמה ואמרו 'שאול, לא היכרנו, לא ידענו.  אם היינו יודעים שזאת  התמונה היינו חושבים אחרת.' הם אפילו שאלו אותי 'למה נתניהו לא עושה את מה שהוא צריך לעשות?' ולכן אנחנו טוענים  שרק לחץ ציבורי משמעותי  יגרום לו  לעשות משהו.''

לקראת הסוף, אני לא מתאפק מלשאול שאלה,  למרות שאני כבר יכול לנחש את התשובה עליה.

לא מעייף אותך כל העיסוק הזה?

"כל הזמן שואלים אותי את השאלה הזאת; כל הזמן אני עונה שאני לא יכול להרשות לעצמי להתעייף. אם אני רוצה להמשיך לחיות במדינה הזאת, אני לא יכול להישאר אדיש."

ביום ראשון יעבור אריאלי, נמרץ כתמיד,  בין השולחנות העגולים שפתח כדי לשכנע גם אנשים אחרים שלא להישאר  אדישים.

 

Read More: http://www.al-monitor.com/pulse/originals/2013/06/israelis-sitting-down-talk-peace.html

שלומי אלדר
בעל/ת טור 

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

Original Al-Monitor Translations

Read in English

תרגם עם גוגל

יותר מ ישראל פולס

©2017 Al-Monitor. All rights reserved.

Get Al-Monitor delivered to your Inbox

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X

שתפו