"זוהי כמובן החלטה אמריקאית", מיהר ראש הממשלה בנימין נתניהו לתרץ את החלטתו של הנשיא טראמפ לפנות את שטח סוריה מחיילים ודיפלומטים אמריקאים [19 בדצמבר]. "אנחנו נלמד את לוחות הזמנים שלה, את צורת ההפעלה שלה וכמובן את ההשלכות לגבינו", ציין ראש הממשלה באיפוק ראוי לציון. הוא צודק בהחלט. כל מדינה, על אחת כמה וכמה המעצמה הגדולה בעולם, רשאית לעצב את מדיניות החוץ והביטחון שלה על פי האינטרסים שלה. עם זאת, לא כל כך מזמן נתניהו חשב שמותר לו להכשיל החלטה אמריקאית בתחום המדיני-ביטחוני ולשסות את הממסד היהודי נגד הממשל. לא בטוח שכעת יעלה בידו לחזור על אותו תרגיל.
כשראש הממשלה סבר שהחלטתו של הנשיא אובמה לחתום על הסכם הגרעין עם איראן פוגעת באינטרסים של ישראל [2015], צפירות האזעקה שהשמיע חצו את האוקיינוס. לעומת זאת, כשהנשיא טראמפ מפקיר את סוריה לחסדיהן של רוסיה ואיראן וזונח את הכורדים, נתניהו משחרר צפירת הרגעה, לאמור "בכל מקרה אנחנו נדאג לשמור על ביטחון ישראל ולהגן על עצמנו מהזירה הזאת". גם הוא איבד בנובמבר האחרון [2018] את הרוב הרפובליקאי בקונגרס, זה שניסה להכשיל את ההסכם עם איראן ועזר לשכנע את טראמפ לסגת ממנו.