רצועת עזה שרויה בייאוש ובסבל עמוק. שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב הזהיר ב-23 במאי שהרצועה נמצאת "על סף קריסה". הסגר ההרמטי כמעט שישראל כפתה על הרצועה, הקרע בין חמאס לפתח, וגם ההשקעה המתמשכת של חמאס במנהרות ובכלי-נשק במקום להשקיע בכלכלה, הובילו לאסון הומניטרי חריף. חמאס אינו יכול לפתור את הבעיה בכוחות עצמו, גם לאחר שמצרים הסכימה לפתוח את מעבר רפיח בחודש הרמדאן. בתוך ההנהגה הפוליטית והצבאית של חמאס קיימים חילוקי דעות באשר לדרכי ההתמודדות עם המשבר - החל מפתרון פוליטי ועד מלחמה נוספת עם ישראל.
גורם בכיר באש"ף המקורב להנהגת חמאס ברצועה סיפר לאל-מוניטור כי ברמאללה מרוצים מכישלונו של חמאס להצית אלימות נגד ישראל מתוך הגדה המערבית. למעשה, גם בשעה שאבו מאזן מגנה את ישראל על הרג העזתים, וקורא לשלושה ימי אבל רשמיים, הוא מאמין שחמאס נכשל במאמציו האחרונים להצית אלימות לשם צבירת הישגים פוליטיים ויחסי ציבור. וכך, למרות האהדה הרבה בעולם הערבי והמוסלמי ובקהילה הבינלאומית כולה לקורבנות העימות, חמאס עצמו נותר מבודד כתמיד בטיפול במשבר ההומניטרי ברצועת עזה.